הרגשה כללית
שביזות של רגע
הרצון להישאר אבל כול הזמן ללכת
הרגשת ריקנות וחוסר מעשה
אני לא מושלמת ואני גם אפעם לא יהיה
סתם עוד אחת
סתם עוד אחת שנמצאת שם בהמון
עוד טיפה בגשם.
אבל אולי זה עדיף לי ככה
אולי עדיף לא להיות בולטת מידי
התפקיד הזה גדול עלי.
ששש
לכי לנוח..
אולי המטרה לא תמיד מקדשת את האמצעים?
אולי הסיכון פה גדול מידי
להיכנס ולא לצאת לנצח
אבל זה שיקול שלי, אך ורק שלי
אז אל תעיזי בכלל להרגיש אשמה אהובה שלי.
כבר הרבה זמן לא שמעתי את הקול שלך
הקול הגבוה שמעביר בי צרמרמות רק מלשמוע אותו
המשפטים האלה שאתה אומר בחוזקה אך בעדינות
ואיך החיוך אפעם לא יורד שאני איתך,
ואיך שאני איתך אז כול העולם נעלם וזה רק אני, אתה והמיטה
ואיך שאתה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי, ואיך שאתה מלטף ואוהב..
איך שאני מתגעגעת.
כבר הרבה זמן לא ראיתי אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
