מדהים איך הגוף הזה עובד. 

מספיק לשים לו את ההופעה הראשונה בDVD של אוונסנס, והוא מתחיל להתעורר.

מהשנייה הראשונה, מהתו הראשון. 

המוח מעלה את התמונה של הסדין הלבן מסופג דם. 

האף מריח שוב את ריח החלודה הרטובה, ריחו של הדם. 

הזרועות מתנקדות לעור ברווז. כאילו יודעות מה מצפה להן עם המוזיקה הזאת..

מהתו הראשון. מדהים.

אחרי תשע שנים.

רק המנטליות שונה.

היאוש לא תהומי כמו פעם.

החוסן הנפשי עבה יותר. צריך המון כאב לסדוק אותו.

מתגעגע לימים שנכנעתי לרצונות האלה בלי לחשוב על ההשלכות.