אז כמו הכותרת "המאוד" אופטימית הזו , החלטתי

שהשבוע אין יותר להיות ממורמרת .

לא בגלל בנים מפגרים , לא בגלל עומס בלימודים , כלום , נאדה .

השבוע אני יחייך , גם עם עצוב לי , גם עם רע לי

כי רק בעזרת חיוך אפשר להתקדם הלאה .

עם רחמים עצמיים , נישאר באותו מקום בלי לזוז .

אז כמו מיילי , שם למעלה - רק לחייך !

הנה משפט , שאני כל הזמן משננת אותו בראש :

" הכל קורה לטובה . "

כן כן , משפט קיצ'י , אבל בתכלס ?

נורא נכון .

הגורל משנה את דרכו , כדי שהתוצאה הסופית תהיה הכי נכונה .

וגם עם זה כרוך בסבל , ובכאב , בסופו של דבר

הכל קורה לטובה .

הנה דוגמא  להתנהגות אופטימית :

היום , ילד שאני יושבת לידו , ואנחנו די ידידים טובים

החליט להתעלם ממני , ולא לדבר איתי

עכשיו , אני לא יודעת ת'סיבה , ות'אמת גם לא ממש מעוניינת לדעת .

הוא לא רוצה לדבר ? שיבושם לו , אני את שלי ממשיכה .

הוא זה שיפסיד מזה , בטוח שלא אני .

במשך כל היום , צחקתי , עשיתי שטויות [ כמו שרק אני יכולה ]

ורק שתדעו , שכן ניסיתי לדבר איתו . זה הוא שהיה כמו דיקט

ושיחק אותה , אז שיהיה לו בכיף .

הוא זה שהיה כל היום עם פרצוף תחת וממורמר ,

אבל בתכלס ? למי אכפת ?

הנה רשימה של דברים לעשות השבוע :

להתכונן למבחן בהיסטוריה  או סליחה ,  *אופטמיות*

לקנות נעלים חדשות !

לחייך , לחייך  ולחייך !

להיפגש עם שרונה .

שרונה אני רוצה אותך !

 

הנה תמונות , שהצטלמתי השבת , משעמום

 

 

 

טוב , כאן הסתיים הפוסט האופטימי הזה ,

ולסיום ,

 

 

עריכה 2.2 : 16:42

האופטימיות נהרסת