אוקיי אז אני מודה. אפעם לא הייתי חובבת מייקל ג'קסון, לא הוא ולא המוזיקה שלו, אולי כי אפעם לא ניסיתי להקשיב לה.אחריי שהוא מת לא הבנתי למה כולם כל כך התבכיינו, הוא היה על סמים וכאלה, בנאדם גם ככה לא הכי בריא, אפחד לא באמת ציפה שהוא יחיה לנצח נכון?
בכל אופן הבוקר החלטתי ברוב תמימותי לסדר לכבוד אמאבא את הבית (וגם כי התחילו להתפתח חיים חדשים בכיור).
פתחתי אמ טי וי ומה אני רואה? שעה שלמה של מייקל ג'קסון ליפני שחוזרים השירים הרגילים והריקים כמו הראש של לינזדי לוהאן.
ומה כבר אני יכולה לעשות? טוב ל/שבת במחשב ולנסות להעביר ת'זמן, ואז זה התחיל, שיר אחד עבר, שני שירים ולאט לאט התחלתי לאהוב את השירים הקליטים שלו ולנסות לחכות את הצעדים של ג'קסון, ואז בא אליי המחשבה, וואלה באמת חבל שמת.
עוד הוכחה לזה שלמרות שהוא מת הוא עדיין חי.
למרות שאני יודעת שעד הצהריים במקרה הטוב או עד מחר במקרה הרע אני יישכח מכל העיניין ויחזור לשמוע בעיקר רוק כבד ומטאל ומדי פעם פופ קופצני כשיבוא לי להרוס את הסלון [= ומי יודע? אולי אפילו תמצאו 2-3 שירים של ג'קסון ברשימת השירים שלי.