כינוי:
Nuts Hell בת: 36 ICQ: 368971860 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
Give me one reason to stay here.....
אני רוצה שהחודש הזה יעבור כבר,שינואר יגיע ושיעבור מהר,מהר מהר.
אוף,נמאס כבר מהכפר,נמאס מהגמילה.
אני כבר יכולה להחזיק הכל בשתי ידיים.
אני כבר יכולה.
אז די,מיציתי.
"תפוס ושחרר,אהבה באור וצל."
| |
חזרתי לכפר,
עכשיו אני פה בכדי להישאר,ואיי קשה לכתוב את זה,קשה להגיד את זה.
קשה להיות פה.
רק עוד חודשיים וחצי.זה הכל.
תנשמי אל הכאב :)
חא-לס.
בע בע בע
בא לי להקיא את הנשמה.
| |
מצב צבירה: נוזל.
מצב רוח: קודר.
התחזית לימים הקרובים: הולך להיות קר,דצמבר האפור עם עננים שחורים,בלי גשם,יבש-יבש.
אני עצובה בשקט,ברוגע מעצבן שכזה.
אני רוצה לצאת מדעתי אבל זה לא יועיל לי,מה יועיל לי?
לדבר על זה? לכתוב את זה? לצייר את זה?
אני רוצה לנשום,לנשוף את ההקלה,רק שתגיע.
מנה קצובה וקטנה של חרדה מחלחלת ומתערבבת לי בבטן.
"אמרתי לך לא להסתכל למטה...אל תגידי שלא אמרתי..."
אבל אני הסתכלתי רק כדי לדעת מה יש שם למטה.
אני תמיד חייבת לדעת הכל? אולי די?
וזה לא עובד עליי כל ה"אמרתי לך" הזה...
זה פשוט לא עובד עליי.
אני לא מנהלת משא ומתן עם איומים,התניות והתנשאויות למיניהן.
אני יותר מדי מהכל,
אולי כמה אישיויות מבוזבזות באחת.
עכשיו בלבלתי את עצמי.
אולי אני רגועה מבחוץ אבל הבלגן שהולך לי בפנים,ואיי ואיי.חסר תקדים.
אני רק רוצה לשבת על הרצפה עם כפפות על הידיים,סקוצ' ואקונמיקה ולקרצף עד מחר.
עד שיהיה נקי.
אבל כרגע זה לא שלי בכלל,כל הרצפה הזאת שאני יושבת עליה,אז אני לא יכולה לנקות אותה.
אני חייבת להיות על הרצפה שלי,על שתי הברכיים המשופשפות שלי,שאני אוהבת כל כך,
לבכות ולנקות ולבכות.
אחר כך להדליק נירות ריחניים בכל הדירה שהיא שלי,לשבת גבוה על השולחן,כדי לא ללכלך את הרצפה הרטובה ולעשן סיגריה בהנאה,עד שהיא תתייבש או עד שאני אתייבש מדמעותיי.
עד לפני שנה וחצי היה לי את כל זה ועכשיו,עכשיו אין לי את הפריבילגיה הזאת.
אני צריכה לחזור לכפר ולסיים את מה שהתחלתי רק כדי שיהיה לי את עצמי שוב,בחזרה,אך משופרת.
אני צריכה את המקום *שלי*.
Why do we scream at each other? this is what it sounds like,
when doves cry....
| |
When doves cry...
אני רוצה לחיות את חיי.
אני בסך הכל רוצה לחיות את חיי,בלי שמיכת ריבועים צבעונית על הגב שלי,בחורף הקר -אך לא גשום כלל- הזה.
תמיד רציתי הרבה מאוד דברים ולא עשיתי שום דבר.
אולי כן עשיתי,אני לא יודעת,אני כבר לא זוכרת כלום ממה שהיה,רק יודעת מה יש היום ויש לי צורך לעשות משהו בנידון.
במקום לשבת ולחכות לתשובה שתגיע והיא אינה מגיעה.
אם לא אחזור לכפר אז בסדר,אבל אני חייבת לדעת,אני אמצא עבודה ואדבר עם עובדת סוציאלית בכדי לקבל עזרה מסל שיקום וביטוח לאומי ו-וואטאבר איט טאקס.אבל אני לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים כשהזמן עובר.
יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום.
מישהו לוחש לי באוזן עכשיו-"על טעויות משלמים".
נכון,נכון,נכון.
חכה רגע,אני רק צריכה לכחכח בגרון.
תביא לי מים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
