אני נסיכה שגרה במגדל הכי גבוה בארמון.
הוא נמצא על פסגת הר כה גבוהה שהיא מכוסה בעננים.
פירסקו המרושע מחזיק אותי נעולה במגדל.
איש לא מסוגל להתמודד איתו...
צעירים אמיצים רבים ניסו להיעשות גיבורים כדי להתמודד עם פריסקו הרושע.
כמו כל נסיכה,אני מקווה שיום אחד הגיבור שלי יכריע את המרושע ויבוא לחלץ אותי.
התקווה היחידה שלי היא שהגיבור שאני מצפה לו קיים ויום אחד יבוא להציל אותי.
גיבור-על צריך להתמודד עם הרשע,הוא צריך להיות חזק,נועז,דרוש לו אומץ כדי להציל את נסיכתו.
הסיפורים על פיות וגיבורי-על הם מעין מקלט שבו החיים קלים יותר.
בחיים האמיתיים אף אחד אינו חזק כל כך,בעל עוצמה רבה כל כך ובלתי מנוצח.
מאחורי המסכה,גיבורי-על הם שבריריים,כמו כל בן אנוש.
כשהמסכה נופלת,גיבור-העל חדל להיות מושלם.
גיבורי- על לא קימיים.
אני כבר לא מצפה יותר שגיבור-על כלשהו יציל אותי.
אני לא מצפה לגיבור-על,עכשיו אני יודעת שמישהו אמיתי יוציא אותי מהכלא.
מישהו בלא כוחות על שיקח אותי לטייל יד ביד.
מישהו אמיתי שישמור עליי ויתן לי לשמור עליו.
מישהו שיחבק אותי כשכל גיבורי-העל יכשלו.
כשזה יקרה,מישהו לא מושלם ובלא כוחות על יחלץ אותי.
יקח את ידי ויעוף איתי למרחקים,הרחק מהכלא הזה.
........
שאלה של זמן....
אומרים שהזמן הוא הכוח החזק ביותר,יותר מאהבה,אומרים.
האהבה מתה,הזמן לא.
הזמן מניע ומשנה את כולנו.
הוא משנה אותנו,בין אם נרצה ובין אם לא.
אתה חושב שאתה שולט בזמן,מדברים על לבזבז זמן או להרוויח זמן,
על לתת לזמן לעבור,אבל הזמן עובר,בין אם נרשה לו ובין אם לא.
אומרים שאדם מאמין שהכל מסתדר עם הזמן,
"עם הזמן,הוא יאהב אותך"
"עם הזמן,תשכח אותה".
אבל אומרים גם שהזמן לא מתקן כלום,שהזמן הורס.
ומה שהזמן הורס,לא מסתדר,ככה אומרים.
אומרים שהזמן הוא הכוח החזק ביותר,הארכאולוגים נלחמים נגד זה.
הם מנסים לחלץ חפצם,סיפורים,הם מנסים להציל אותם מהזמן שחולף.
אבל הזמן שועט עוד ועוד.
הזמן הוא לא רע או טוב.
הוא הורס חלק מהדברים ומשפר אחרים,כמו יין טוב.
ויש מי שמתנגדים לחלוף עם הזמן,כמו כיסא עץ,הזמן חולף והעץ נשאר שלם,נאמן לעצמו.
כמו הרגשות האציליים,שירה מה שיקרה,לא מתים עם הזמן.
כי הזמן עובר,ושוכח ממני,ממך.
אבל האם מישהו יכול לשכוח מהאהבה?
שביל של סרפדים...
אני יודע שנולדים לתוך הבוץ,
קשה להאמין שאפשר להיחלץ,
אבל אני יכולתי, ותמיד ידעתי שאיחלץ מזה.
ואם אני יכולתי, גם אתה יכול.
בחיים, לפעמים נדמה לנו שאנחנו הולכים בשביל מלא סרפד,
שביל ללא מוצא.
ואנחנו חושבים שלעולם לא נוכל להתקדם בחיים
בלא כאב, בלא סבל.
אבל אתה יודע שזה אפשרי,
אתה זה שלימדת אותי ללכת בין הסרפדים,
אתה זוכר,
תעצור את הנשימה ותתקדם.
החיים לא קלים לאיש,
החיים תמיד נותנים לנו הזדמנות להשתנות.
אני יודע שזה לא קל, לא לך ולא לאף אחד.
לאחדים זה קשה יותר, ולאחרים פחות,
אבל זה שדה סרפדים לכולם.
עלינו ללמוד לחצות אותו, ולהעז,
אני יודע שזה אפשרי.
זה אפשרי כמו שישו אמר: החיים הם שביל מלא קוצים.
כל קוץ הוא מבחן שיש לעבור.
אני יודע שזה יהיה קשה,
אבל חייבים לעשות מה שחייבים לעשות,
...להתמודד עם המצב
אני כבר לא יכולה להמשיך ככה, אני באיזשהו שלב אתפוצץ מזה...יש לזה תרופה או משו ....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NICOL
