לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Ho my jonas, are you love me ?



כינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2009

פוסט 2: פרק ראשון - שנה חדשה .


שלום לכולם ^^

אממ לפני שאני מתחילה בפרק הראשון רציתי להגיד תודה לכל

מי שכן הגיב בפוסט הדמויות, אז באמת תודה.

למרות שקיבלתי רק משהו כמו 10 תגובות, דיי התאכזבתי מכם .

אני מקווה שאחרי הפרק הזה יהיו לפחות 30 תגובות.

*חשוב לציין שהסיפור הוא מנקודת המבט של המספרת, הדמות הראשית, אמה*

תיהנו [:

 



 

 

פרק ראשון .

 

קמתי לתחילתה של שנה חדשה. שנה ראשונה בתיכון, כיתה י' .

פקחתי את העיניים וכל מה שראיתי זה אור חזק של בוקר, אחד מהדברים השנואים עליי ביותר .

"בוקר טוב, אמה " שמעתי את קולה של אמא שלי לוחש לי . "איך בוקר יכול להיות טוב? זה בוקר..." מלמלתי וחזרתי לישון .

"קדימה, אמה. קומי. זה היום הראשון שלך בתיכון, אני בטוחה שאת לא רוצה לאחר ... " אמא התעקשה.

"לא, אני מבינה שלא..." אמרתי בקול ילדותי ומזלזל, והעפתי את השמיכה מעליי. פיהקתי פיהוק ענקי, וקמתי לצחצח שיניים .

"בוקר, סיסטר " אמר לי דרק, אחי הגדול, בזמן שהוא מצחצח שיניים .

"איכס ידוחה כל הפה שלך מלא משחת שיניים ! " צעקתי עליו. "אז?" אמר ופתח את הפה הענקי שלו מול הפרצוף שלי.

"אז..זה מגעיל!" צעקתי והוא צחק . צחצחתי שיניים ועליתי לחדר שלי, להתלבש. לבשתי גופייה לבנה עם הדפס של מיקי מאוס,

ג'ינס קצר אפור, ונעלי רשת שחורות, האהובות שליי. שמתי סרט לבן בשיער וירדתי למטבח.

"פנקייקס, אמה?" אמא שאלה אותי. "כן...תראי את החזיר הזה, כמה הוא אוכל.." צחקתי על דרק. "מה את רוצה? אסור לאכול?" אמר לי דרק בפה מלא פנקייקס.

"מותר, אבל לא בחזירות, כמוך..." אמרתי וחייכתי. דרק קם לדגדג אותי. אולי זה נשמע מוזר, כי ידוע שכל האחים בעולם רבים,

אבל אצלי ואצל דרק זה לא ככה. מאז שאחי הגדול ג'קסון נפטר, דרק דואג לי הרבה יותר ואנחנו ממש מסתדרים ואוהבים אחד את השני .

"אז אמא, בגלל שזו השנה האחרונה שלי ללמוד...." התחיל דרק לומר.

"לא" אמרה אמא. "מה לא?" התערבתי. "למה לא?" שאל דרק. "ככה דרק. אתה לא נוסע לחו"ל מאמצע השנה" אמרה אמא.

"נוסע לאן?!" נחנקתי. "אני בסה"כ רוצה לעשות סיבוב בכמה מדינות. יש לי כסף...למה את לא מרשה לי ?" שאל דרק.

"חמוד, בסוף השנה כשתסיים ללמוד, זה יהיה בסדר מבחינתי. אבל לא מאמצע שנה. אני רוצה שתסיים ללמוד עד היום האחרון. בסדר?" שאלה אמא.

"בסדר...היי, אמה, מה יש לך ?" שאל דרק כשהבחין שהרקנתי את ראשי למטה. "אתה לא אמרתי לי שאתה נוסע .." קולי רעד.

"אמה...זה רק לכמה חודשים...אני יכתוב כל שבוע " הבטיח דרק. "אבל..מה אם יקרה לך מה ש.." התחלתי לומר. "מה שקרה לג'קסון?" השלים דרק.

"אמה, ג'קסון לא ידע שהמטוס יתפוצץ. זה לא אומר שזה יקרה לי" אמר. "ואם זה כן?" דמעתי. "זה לא !" אמר דרק.

"פשוט...תשכח מזה" לקחתי את התיק, יצאתי מהבית והלכתי לתחנת האוטובוס. בוקר נפלא להתחיל את הלימודים .

בתחנת האוטובוס פגשתי , כמו בכל בוקר, את חברותיי הכי טובות - איימי וג'יי .

"היי אמה " אמרו הבנות וחיבקו אותי. "היי.." אמרתי . "מה קרה? בכית?" שאלה ג'יי. "לא....סתם, דרק עצבן אותי...." אמרתי.

"דרק? עצבן? חשבתי שאתם אף פעם לא רבים...." אמר איימי. "לא רבנו, הוא סתם עיצבן אותי" אמרתי. ראינו את האוטובוס מתקרב.

שלושתנו התכוננו ליום הראשון של התיכון, עוד מתחילת כיתה ט' . סוף סוף נוכל להרגיש בוגרות, שהתבגרנו קצת, או הרבה .

"הנה זה...התיכון ." ג'יי אמרה. "שניכנס?" הציעה איימי. שלושתנו נכנסו. שמחנו לגלות שאנחנו באותה הכיתה.

"הנה ! י'3 , הכיתה שלנו " אמרתי וחייכתי. נכנסו לכיתה והלכנו לשורה האחרונה, בסוף של הכיתה. תפסנו שולחנות אחת ליד השנייה.

ג'יי ואיימי התישבו ביחד, ואני התיישבתי שולחן לידן, לבד. פתאום נשמע צלצול. כל המקומות בכיתה נתפסו.

"אמ, סליחה...אפשר לשבת כאן?" שמעתי קול . הרמתי את ראשי , וגיליתי שזה נער שלא נשארו לו מקומות ישיבה.

"כן, בטח..." אמרתי ופניתי את הדברים שלי. "אני ניק...ואת ?" שאל הנער. "אמה" אמרתי וחייכתי שלא מרצוני.

השיעור התחיל. המחנכת שלנו, מיס. סקוגבייל חילקה לנו את מערכת השעות שלנו לשנה הקרובה. מיד לאחר מכן, התחיל שיעור כימיה .

שעתיים של נוסחאות משעממות. אחרי זמן מה שנראה כמו נצח, סוף סוף נשמע צלצול להפסקה .

אספתי את הדברים שלי לתוך הילקוט, והלכתי לחברות שלי . "יופי, מגעילות. אתן התיישבתן לכן ביחד, ואני נתקעתי עם הניק הזה עד סוף השנה" אמרתי להן.

"מה את סתומה? רוצה להתחלף?!" שאלה איימי. "מה... ?" אמרתי, לא מבינה.

"את מבינה שאת יושבת ליד ניק ג'ונאס ?!" אמרה איימי. "אממ, כן...הוא השותף שלי בכימיה..מה את מתלהבת?" שאלתי את איימי.

"את לא מכירה אותו?! לו ולאחים שלו יש את הלהקה הכי מגניבה ונערצת ב-LA ! על הג'ונאס בראדרס, שמעת?" שאלה איימי.

"אממ, לא " אמרתי. "טוב, אז את יושבת ליד אחד הסולנים ! וואי הוא כזה חתיך...." אמרה איימי והסתכלה עליו.

"אה, זה בטח מסביר את הערמה הענקית של הבנות שיש מסביבו עכשיו.." אמרתי באדישות.

"את לא מתלהבת שאת יושבת ליד הבחור הכי חמוד ב-LA ?!" איימי כמעט צרחה לי באוזן.

"אממ, לא" אמרתי . "וואי, את סתומה..." אמרה לי איימי והצטרפה לשאר הבנות .

"איך שחכת שהיא מעריצה של הג'ונאס בראדרס?" צחקה ג'יי . "מאיפה אני מכירה את הלהקה העלובה הזאת בכלל?" אמרתי.

"היי, אל תבקרי אותנו לפני שתשמעי" שמעתי קול מאחוריי.

"אממ מי אתה ?" שאלתי את הנער המוזר. "אני ג'ו, אח של ניק. אני בשכבה העליונה. יב'. " אמר.

"אה, טוב...אמה, נעים מאוד" אמרתי . "נעים מאוד" אמר ג'ו וחייך.

"או, אני מצטערת על מה ששמעת..." אמרתי בשקט. "זה בסדר גמור." אמר ג'ו. " אני חייב לרוץ, אז נתראה אה?" אמר ג'ו.

"כן...בטח..." אמרתי והסתובבתי לג'יי. "אמה !" שמעתי קול צועק. זה היה ניק.

"כן? ניק, נכון?" שאלתי. "כן, אממ..רציתי לשאול...בא לך שאני ילווה אותך הביתה בסוף יום הלימודים?" שאל. לא האמנתי שזה קורה דווקא לי .

 

 

                         

 

זה הסוף של הפרק הראשון בסיפור. יצא קצת קצר, לא נורא.
 פרק הבא יהיה יותר ארוך  ^

מקווה לתגובות [:

 

 

נכתב על ידי , 17/7/2009 00:26  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לינוי - כותבת הסיפור (JB) ב-17/7/2009 00:59
 



פוסט פתיחה: הקדמת הסיפור | הכרת הדמויות .


 



היי לכולם ( :

זהו פוסט הפתיחה של בלוג הסיפורים החדש שלי,

סיפורי האחים ג'ונאס .

כאן תוכלו לקרוא את ההקדמה לסיפור הראשון : "ho my jonas, are you love me?"

אני מאוד מאוד השקעתי בבלוג ובפוסט, אז אני מקווה שתגיבו [ ;

 


 

ההקדמה .

 

הסיפור שלנו מספר על אמה . ילדה עקשנית ובעייתית בת 16.

אמה לומדת בתיכון, בכיתה י' , עם כל שאר חבריה (שאותם תכירו בהמשך הפוסט) .

אמה לא התאהבה אף פעם, למרות שהרבה מאוד התאהבו בה והציעו לה לצאת איתה, היא סרבה לכולם.

עד שהיא פגשה את האחד . אחרי שאמה פגשה את להקת האחים ג'ונאס, חייה

שלה ושל כל חבריה השתנו ברגע.

אחד מחברי הלהקה מתחיל להתאהב באמה, אך מישהו ינסה להרוס להם את הקשר ,

מישהו שאמה מכירה מגיל קטן, מישהו שאמה חשבה שהוא בצד שלה .

ולמה הוא ינסה להרוס לה ? את זה אתם תגלו בהמשך הסיפור [ :

 

 

הדמויות .

 

 

אמה בל . בת 16 .

ילדה יפהפייה , עקשנית, ומצחיקה.

אחיה הוא דרק , חברותיה הטובות ביותר הן איימי וג'יי .

 

 

 

ניק ג'ונאס . בן 17 .

חבר בלהקת "האחים ג'ונאס" המצליחה .

ביישן, חמוד, ורומנטי .

 

 

ג'ו ג'ונאס. בן 19 .

חבר בלהקת "האחים ג'ונאס" המצליחה .

חמוד ומצחיק .

 

 

קווין ג'ונאס. בן 21 .

חבר בלהקת "האחים ג'ונאס" המצליחה.

חמוד ורומנטי .

 

 

איימי הת'אווי. בת 16 .

ילדה מצחיקה, חמודה, וביישנית .

חברותיה הטובות ביותר הן אמה וג'יי .

 

 

דרק בל . בן 18 .

נער נחמד, מאוד אוהב את אחותו הקטנה אמה.

חברו הטוב ביותר הוא טרוי .

 

 

ג'יי אקלס . בת 16 .

נערה יפהפייה וביישנית מאוד.

חברותיה הטובות ביותר הן אמה ואיימי .

אחותה הקטנה היא אמבר .

 

 

אמבר אקלס. בת 14 .

ילדה מצחיקה מאוד, בכיתה ט' .

אחותה הקטנה של ג'יי, חברתה הטובה ביותר היא אשלי .

 

 

אשלי הניג . בת 14 .

ילדה חברותית מאוד, בכיתה ט' .

חברתה הטובה ביותר היא אמבר.

 

 

זואי אולג. בת 16 .

ילדה מגעילה ואנוכית, מקובלת בחברה.

אויבתן הגדולות ביותר הן אמה איימי וג'יי.

 

 

טרוי בולט. בן 18.

נער יפה, חמוד, ומצחיק.

חברו הטוב ביותר הוא דרק.

 

 

טומי סטון. בן 16.

נער שחצן, אבל טוב לב .

ידידן הטוב ביותר של אמה איימי וג'יי,

חברו הטוב ביותר של ניק ג'ונאס.

 

~~~

 

אלו כל הדמויות המרכזיות בסיפור .

כמובן שיהיו עוד דמויות, אבל לא כל כך חשובות להמשך הסיפור .

בקרוב יעלה הפרק הראשון.

עד אז, אני מצפה להרבה תגובות בפוסט הזה  [ ;

 

עריכה -

אם אתם רוצים להיות בקבועים, תרשמו לי כאן

בתגובות ותקבלו עדכון בכל פעם שיעלה פרק חדש.



 

נכתב על ידי , 15/7/2009 13:10  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לינוי - כותבת הסיפור (JB) ב-16/7/2009 22:11
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללינוי - כותבת הסיפור (JB) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לינוי - כותבת הסיפור (JB) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)