The Ugly Duckling

יש דבר יותר עצוב מלאבד את החלום שלך?
דבר יותר עצוב מלהיות קרוב אליו כל כך אבל חוסמים את הדרך שלך?

דבר יותר עצוב משהחלום הזה התגשם לכל החברים שלך?

כל לילה אני שוכבת על המיטה בעיניים פתוחות.
אני לא מצליחה לעצום אותן,
אני לא מצליחה להאמין שזו המציאות.
וכל כך כואב לי, כי ניסיתי,
ונשברתי באותה מהירות.
מה שעשו לי זה פשע,
זה פשע בלי הוכחות, בלי חשודים, בלי עדים.
אני האשמה והיא הקובעת.
יש כמה מדדים להאשמה,
ובכולם אני יוצאת לא טוב.
כי זה פשוט לא הוגן שאני האשמה כשאני מנסה להשתפר,
כי זה פשוט לא הוגן שאף אחד לא עד לזה שנפלתי,
זה פשוט לא הוגן שאף אחד לא מוכן לוותר לי.

לפעמים אני כל כך מצטערת בשביל עצמי.
אני מרחמת על ההורים שלי שנולדה להם ילדה כמוני,
שגם כשהיא במקום הכי גבוה, היא נכשלת.

כבר אין עוד סיכוי אז אני מוותרת.

ואני מצטערת עבור כל אלה שאיכזבתי.

כי פשוט נמאס לי..