פוסט פתיחה.
בפוסט זה יהיו הדמויות, העלילה והפרק הראשון. תהנו!
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
העלילה.
הסיפור מספר על נער ונערה שנפגשו במקרה בילדותם, בגיל עשר כשפיטר נסע לבקר את חברו הטוב אדווין.
לאחר שיצא מביתו של אדווין, ראה ילדה שמשחקת קלאס ונופלת. הוא עזר לה אך אחרי שאמו קראה לו והם נפרדו,
הוא גילה מחברת סגולה בחיקו- היומן שלה. אותה ילדה ידעה רק את שם משפחתו, 'אלכסמנדי'. היא מעולם לא שכחה את הנער ונצרה אותו בליבה.
הם היו בטוחים כי לא ייפגשו שוב לעולם, אך לאחר שש שנים הם נפגשים. צרות נוספות צצות כשחברתה הטובה של ליליאן, קייטלין, מתגעגעת לאביה שכל הזמן בעבודה, ונשברת כל יום מחדש כי היא לא מספיקה לראותו.
ליליאן מתחייבת לעזור לקייטלין, אך גם לאדווין שרוצה לפגוש את אחותו הקטנה שגרה אצל אמו בסתר, ואוסרים עליהם להיפגש. כל המקרים הללו יוצרים כרוניקה של צרות, ואותה קבוצת נערים מסבכים יותר ואותר, עד שלא ניתן לפתור.
הדמוית.
ליליאן (לילי) ולייס- גילה הוא שש עשרה. היא בת למשפחה עשירה באנגליה ומתגוררת באחוזה גדולה, כמו רוב תושבי המקום.
היא בעלת שיער שטני ארוך המגיע עד מותניה, גובה ממוצע. היא כתבה יומן עד גיל עשר, בגלל שהוא נאבד בצורה מסתורית. היא אוהבת לטייל, בילדותה אהבה את המשחק קלאס. היא חכמה ועדינה, אך יש לה בטחון עצמי. היא אוהבת את הזולת ויש לה לב רחב.
פיטר אלכסמנדי- גילו הוא שש עשרה. הוא בן למשפחה רגילה, עבר לגור בבית פרטי ממוצע בשכונתה של ליליאן ואדווין.
הוא בעל שיער חום ועיניים תכולות. הוא רומנטי ונדיב, חכם, תלמיד מצטיין, נחמד, אהב לחזר אחרי בנות כשהיה צעיר יותר ולהפיל אותן לרגליו, אך הוא השתנה.
פיטר אלכסמנדי- גילו הוא שש עשרה. הוא בן למשפחה רגילה, עבר לגור בבית פרטי ממוצע בשכונתה של ליליאן ואדווין.
הוא בעל שיער חום ועיניים תכולות. הוא רומנטי ונדיב, חכם, תלמיד מצטיין, נחמד,
אהב לחזר אחרי בנות כשהיה צעיר יותר ולהפיל אותן לרגליו, אך הוא השתנה.
ריצ'ארד אלכסמנדי- אחיו הקטן של פיטר, בן חמש עשרה. היפראקטיבי, חייכן, מצחיק, שואף להיות כמו אחיו.
טוב מאוד בספורט, אוהב לשחק כדורגל. חכם אבל מתנהג בטיפשות. מסתבך המון בצרות,רודף שמלות אשר למד את כל הטקטיקות מאחיו.
בעל שיער חום-שטני ועיניים כחולות-ירוקות.
קייטלין (קייט) פורד- חברתה הטובה ביותר של ליליאן, בת שש עשרה. לומדת בכיתתה של ליליאן, בת למשפחה עשירה.
מנומסת ליד אנשים מבוגרים ומתפרעת ליד חבריה. עומדת על שלה, מצחיקה, נחמדה. היא מכירה את ליליאן מאז גיל שבע .הן חברות קרובות.
בעלת שיער חום ארוך אשר מגיע עד אמצע גבה ועיניים ירוקות.
אדווין פס מרטינס- בן 16.חברו הטוב ביותר של פיטר. גר בבית סמוך לביתה של ליליאן.
הוא בעל שיער בלונדיני ועיניים כחולות.נחמד, חייכן, משחק טניס ברמה גבוהה. הוא חברותי וקצת יהיר, אך נוהג להגן על החשובים לו.
הוריו גרושים ולכן הוא בעל שני שמות משפחה. לאביו יש חברה שגרה בביתם בשם אוולין גרסיה מרטינס.
יש לו אחות קטנה בשם לוסי פס מרטינס שגרה עם אמו. הוא אוהב את אחותו מאוד אך אביו לא מרשה לו לראות אותה ולכן הם נפגשים בסתר.
לוסי פס מרטינס- בת 14, אחותו הקטנה של אדווין. בעלת שיער בלונדיני ועיניים כחולות.
פרטים נוספים בהמשך.
אדוארד (אדי) פורד- אביה של קייטלין. בעל שיער חום כהה-שחור ועיניים ירוקות.
פרטים נוספים בהמשך.
מריה אלכסמנדי- אמו של פיטר. בעלת שיער חום ועיניים ירוקות.
נחמדה, נדבקת למציאות.
הפרק הראשון- נושאת את השמים ברגליה.
זה סיפור אגדה על שני אנשים שחשבו כי לא ייפגשו שוב לעולם, אך הגורל הפגיש בינהם שוב. היא הייתה בת למשפחת העשירה ולייס באנגליה,
נערה צעירה זהובת שיער ואפורת עיניים.הוא היה נער פשוט שאהב לחזר אחרי כל נערה, לא מדלג אף לא על אחת. היום בו הם נפגשו היה יום קסום.
השמש זרחה במרכז השמים, שולחת את קרנותיה המחממות לכל עבר מבעד למסך עננים דק שהסתיר אותה מעט.
היא הייתה רק נערה צעירה בת עשר שנים כשהם פגשו זה בזו בראשונה.
היא הייתה נוהגת לשחק קלאס על משטח האספלט מול ביתה והוא היה נוהג לטייל ברחבי העולם עם משפחתו ולבקר חברים מארצות רחוקות וקסומות.
באותו יום היא שיחקה קלאס כרגיל, עד שמעדה ונפלה על הקרקע. מחברת סגולה נפלה מתיקה אל הקרקע בעודה נופלת. נער מהרחוב ההומה רץ לעברה.
שיערו חום ועיניים תכולות עמוקות. הוא הרים את המחברת והושיט לה את ידו השניה לעזרה. היא תפסה בידו ונעזרה בה כדי לקום.
הוא שאל לשלומה, כל מילה היוצאת מפיו יצרה צליל ענוג באוזנה. היא אמרה לו שהיא בסדר. היא אכן הייתה כך. הכאב מהנפילה לא הטריד אותה,
מבט עיניו תפר את הפצעים. היא שמעה איך אמו קוראת לו בשם משפחתו, 'אלכסמנדי'. המשפט האחרון שנשמע באוזנה מפיו היה 'אני מקווה שניפגש שוב'.
מאז שרץ לעבר הקול ונבלע בין אנשי הרחוב,
היא הרגישה שהיא מרחפת בכל צעד, נושאת את השמים ברגליה.
"אתה עדיין מתכוון להחזיר ל'ליליאן ולייס' את היומן שלה?" אישה מבוגרת שאלה נער שעמד לצידה. שיערה היה חום כמו שיערו של הנער, אך עיניה היו ירוקות שלא כמו עיניו הכחולות שלו.
"כן, אמא." הוא אמר לה וחייך, "אני יודע שהיא גרה בשכונה הזאת, כתוב ביומן שלה." הוא החזיק מחברת סגולה כהה, שעליה פס סגול שמודבק עליו פרח לבן.
"אוליי היא עברה מפה, מי יודע? בכל זאת, נפגשתם רק לעשר דקות והיית בן עשר או אחת עשרה. כל כך קטן.. אתה כבר בן שש עשרה." אמו אמרה לו בעודה אוחזת ערמת ספרים ומסדרת אותם על המדף. הם היו בדירה כמעט ריקה לגמרי בעלת קירות בצבע שמנת. עשרות ארגזים ניצבו על הרצפה, ממלאים את חדר הסלון כולו.
"אני אחזיר לה את היומן. היא בטח חיפשה אותו כל השנים האלו..." הוא אמר וחייך לאימו.
"היא חיפשה אותו בגלל שאתה מרושל, פיטר." אמו אמרה, "שכחת להחזיר לה את היומן."
"אם כבר מדברים על מרושל, איפה ריצ'ארד?" הנער שהתגלה כפיטר שאל.
"הוא בקומה למעלה, מסדר את החפצים שלו." אמו ענתה.
"אני יכול ללכת לבקר את אדווין?" פיטר שאל את אמו, "לא ראיתי אותו המון זמן." הוא הוסיף.
"בסדר, לך." אמו אמרה ונאנחה.
נערה צעירה עמדה מול שער ביתה, על משטח הקלאס השחוק בו לא שיחקו כבר זמן רב. היא הייתה בעלת שיער זהוב וארוך אשר הגיע עד מותניה ועיניים אפורות. היא נשענה על השער הכסוף, אשר מסביבו התלפפו מעט גבעולים אשר הניבו פרחים צבעוניים.
"מחר היום הראשון של הלימודים," היא חשבה לעצמה, "צריך לנצל את היום האחרון של החופש." חיוך קטן עלה על שפתיה וחשף שורה של שיניים ישרות ולבנות. היא המשיכה להביט באנשים ברחוב, עד שעיניה ננעצו בנער.
"זה.. אלכסמנדי." היא חשבה לעצמה. סומק קל עלה על לחייה כשהביטה בו וליבה החל לפעום בחוזקה.
"אני בטוחה שזה הוא.." היא מלמלה לעצמה.
הוא הסיט את מבטו אליה. עיניו הכחולות שצבען כמעט התמזג עם השמים הביטו בה, בעיניה האפורות. הוא חייך אליה חיוך קל והתקדם לעברה, אך חלף על פניה לכיוון הבית הסמוך. היא השפילה מעט את מבטה, בעודו מסובב את מבטו אליה. הוא הוציא תמונה מתוך כיס מכנסו והתבונן בה למספר רגעים.
"זאת ליליאן ולייס.." הוא חשב לעצמו,"זאת ליליאן. אני חייב לשאול אותה.." הוא התקדם לעברה והביט בה למספר רגעים, מתבונן שוב בתמונה ולאחר מכן בה.
"סליחה, את ליליאן ולייס?" הוא שאל אותה. היא סובבה את מבטה אליו והתבוננה בו שוב. ליבה דפק בחוזקה כאשר שמעה את שאלתו.
"כן," היא אמרה בקול חנוק מעט, "ואתה אלכסמנדי?"
"פיטר אלכסמנדי." הוא חייך אליה גם, "לא חשבתי שבאמת אמצא אותך.."
"אני רואה שהבטחון שלך קצת נשר מאז," היא אמרה ושניהם צחקו.
"אז, אתה הולך לבקר את משפחת פס מרטינס?" היא שאלה, "ראיתי שאתה הולך לכיוון הבית שלהם."
"כן, אני הולך לבקר את הבן שלהם." הוא אמר לה.
"את אדווין?" היא שאלה והסיטה את מבטנה לעבר הבית. הבית היה נטול גדר ושביל של אבנים הוביל אל הכניסה, דרך גינת ורדים יפת תואר.
"כן." הוא אמר, "אני אחזיר לך את היומן אחר כך, אני צריך ללכת אליו." הוא אמר והתקדם בשביל האבנים. הוא הסיט את מבטו אליה ונופף לה לשלום והיא נופפה לו בחזרה. היא הביטה בדמותו המתרחקת לעבר השביל וארשת חולמניות נפרשה על פניה.
"אלכסמנדי.." היא חשבה ונשכה את שפתיה, "ידעתי שהוא יבוא לקחת אותי יום אחד."
"אבא, תענה.." נערה ישבה על מיטתה בחדרה. המיטה הייתה צמודה לקיר הלבן בחדרה. קרוב למיטתה היה שולחן כתיבה שעליו הונח מחשב נייד. הנערה לחצה על הכפתורים של הטלפון בהיסטריה. דמעות זלגו מעיניה הירוקות.
"אתה רק בעבודה, אתה לא מתייחס אליי בכלל. תענה לי.." היא מלמלה, "אי אפשר להיות כל היום מוקפת רק בחברים.. אני רוצה לבלות עם ההורים שלי כמו פעם."
היא הרימה את מבטה לעבר לוח מודעות שניצב מעל מיטתה. על הלוח הודבקה תמונה שלה עם אביה, איש צעיר הנראה כבן שלושים וחמש בערך, בעל שיער חום כהה- שחור ועיניים ירוקות כשלה. היא עמדה לידו, שניהם מחייכים בתמונה הזאת. היא נזכרה איך היה מקריא לה סיפורים כשהייתה קטנה, מלטף את שיערה החום ומברך אותה בלילה טוב, מגונן עליה.
"הכל כל כך השתנה מאז, אבא." היא אמרה והביטה בתמונה, "המעמד שלך חשוב לך יותר מחייך, אני לא טועה?" היא אמרה לתמונה, "אני לא רוצה להיות לבד יותר.. אני לא רוצה שתצא מוקדם בבוקר לפני שאני מתעוררת ותחזור אחרי שאני הולכת לישון.. אני לא רוצה את החיים האלו." היא אמרה ויצאה מהחדר. היא מחתה את הדמעות מעיניה בעודה מתקדמת לעבר הסלון.
"אני אלך לבקר את לילי." היא חשבה לעצמה ויצאה מהבית. היא טרקה את הדלת אחריה והתקדמה אל הרחוב, צועדת על המדרכה בעוד דמעות אחדות זולגות מעיניה. היא מחתה אותן מעיניה והמשיכה להתקדם ברחוב, עד שהבחינה בדמותה של ליליאן עומדת מול ביתו של אדווין, כאשר מבט חולמני על פניה.
"לילי מאוהבת באדווין?" היא חשבה לעצמה.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
מקווה שאהבתם, מלאני. 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
