יושבת בחזרי..
4 קירות..דלת 1..וחלון שפונמה אל העיר...
4 קירות סובבות אותי..

הן לבנות...ויוצאים מהן מדפים..על המדפים ישנם הרבה דברים...חלקם בעלי משמעות וחלקם סתם זיכרון מן העבר...
בארון...ישנם בגדים..על הרצפה מזוודה ...ובמזוודה ארוזים כל הזכרונות הטובים והרעים...
שמה את הכל בצד...יום יבו אצא מבדלת ואלך לחנות מזכרות ואקנה לי כמה זכרונות חדשים...
נחלון מרובע...חלונותיו שקופים ויש לו תריסים....
עולה על המיטה...שמה רגל אחת על עדן החלון..ומתיישבת...
בוהה בשמיים כמה יפים הם...עננים זזים עם הרוח...הכוכבים מנצנצים...שולחים קרני אור אל עולמנו...
בוהה למתה...על עצים...כמה הם יפים...סוגרת את עיניי ומקשיבה לרישרוש המיים...איך שהם מחלחלים להם ...
מדמיינת בראשי שאני שוחה בהם....מדמיינת בראשי איך הרוח מלטפת את גופי...
מדמיינת בראשי איך השמש חודרת אל תוך עיניי...
מדמיינת בראשי איך עומדת אני על פסגת העולם ומתחתי ים סוער....ומעלי שמים שקטים שצבעם עדין ושלוו...
מדמיינת אני איך אני יושבת על ענן מעל כולם ומתגלגלת מצחוק ...
מדמיינת אני שהכנפיים לא שבורות....
מדמיינת אני שהכנף שלי החלימה....
מדמיינת אני שאני שוב יכולה לפרוס את כנפיי ולנדוד למקומות מסתוריים ...
מדמיינת אני את הכל אחרי המלחמה....
הרי נפגעתי...נפצעתי קשה במלחמה הזו...שברו לי כנף...
ועכשיו אני תקועה פה ..בעולם הזה...
מתבוננת עליכם מלעלה...ורואה כמה אתם אנושיים...
כמה אתם פיגיעים...כמה כואב לכם...כמה אתם טיפשים....איך אתם לא מבינים.?
סלחו לי שכך אני אומרת...אל תפגעו..אבל ממבט מהצד זה מגוחך...
אלוקים ברא לנו עולם כה יפה ...כה עדין..כמו מושלם..טבע נצחי....
תביאו מבט סביבכם....
תביאו אל תפחדו....!
תיראו כמה יופי...תראו כמה אהבה ואושר..תיראו את הדברים הקטנים...
תיראו כמה הכל בהורמוניה בטבע....
אך האדם...
האדם אנושי...
הוא מסתכל על הרוע..
כי הוא מטבעו יש בו יצר..הוא אינו מושלם..
יש בו הרס עצמי...שאוכל אותו לאט לאט..שגורם לו לשכוח מכל הטוב ולראות רק את הרע...
אז נכון אני קלועה..אני קלועה בעולם שלכם...אני לא יכולה לעזוב..
נכון אני לאט לאר מפתחת את התכונות שלכם...
הם זרים לי...הם לא רגלילים לי..
גיליתי תכונות חדשות אצלי..
שזה חולשה..
שזה רצון לוותר...
שזה רצון להרים ידיים...
וזה בזכותכם...גיליתם לי שגם אני טועה.
שגם אני משלמת אהיה אני מי שאהיה..
כל אחד משלם על טעיות..
ואני משלמת כי ניסיתי לעזור לאנשים הלא נכונים..
אני משלמת כי ספגתי הכל על עצמי..
ו...
מה אני יגיד לכם?
תודה...מכל הלב..
אני זכיתי ליראות את כל זה ...
נכנסתי באש...ונכבתי...
נשארו הכוויות...נשארו צלקות...הן לא יעברו...הן ישרפו ויכאבו..
אך זהו הגורל..כל אחד משלם הכל מלמעלה..
גם הצדיק טועה...
וצדק זה שם של כוכב..
בעולמכם אין צדק..
יש רק אגואיסטיות...
ניסיתי להיות אנושית לזמן מה....
לא קל..
קשה מאוד...
אפשר להגיד אפילו מכשיל....
הדרך אל האושר מפתה...
יש טוב ויש רע..יש שחור ויש לבן..וישנו גם אפור בינהם...
תשמרו על מה שאלוקים נתן לכם...
וסליחה על כל המבחנים...
הם קשים ..קשה לעבור אותם...
מקווה שתעמדו במכשולי החיים ולא תוותרו...
מי שיודע שידע ויחייה עם זה
מי שלא..שיזהר..ויאחז בתקווה...
למי שרע שיצחק
למי שטוב שיבכה....
תעשו איזון בחיכם...
הגלגל ממשיך להסתובב....פעם למתה ופעם למעלה...
יבו יום יהיה טוב...
חייב להיות...