הבשורה על פי עדן

היי,

אתמול חזרתי מב"ש בערב והייתי גמורה, תרתי משמע... =] אז לא יכולתי לכתוב. או אפילו לחשוב בהגיון...

היום יום ראשון.

התחלתי עם שיעורי הרכיבה על קטנוע בסוף השבוע שעבר.

המורה אומר שיחסית לאחת שמעולם לא רכבה על קטנוע, אני ממש טובה.

מעניין כמה שיעורים עוד אצטרך.

במכללה אומרים שיש מצב שקורס עיצוב אתרים יסתיים עוד 3 חודשים. הידד!

ועוד יומיים מתחילים פלאש.

התחלתי לעבוד בפונגו. ביום חמישי היה לי יום חפיפה...

המקום חביב למדיי, חוץ מהעובדה שצריך לעמוד 8 שעות על הרגליים... אבל לפחות יש אחלה חבר'ה...

והבוס? בואו נגיד שיצא לי להיתקל בבוסים שעבודה תחתיהם גורמת ל"אוז" להיראות כמו חופשה בבהאמ'ס.

אז מבחינתי הוא מלאך משעריי גן עדן.

היום התחיל רשמית הרומן שלי עם סוני אריקסון. הפלאפון מדהים, בחיי.

יש בו פשוט הכל. דניאל פשוט אלוף.

בר,

אני לא צחקתי כשאמרתי שלפעמים אני צובטת את עצמי בשביל להיווכח שזה אמיתי.

אין דברים כאלה. פשוט אין.

"פרחי הלב מתעוררים במיליוני צבעים

 והשמיים זוהרים מול שער הפלאים

עוד דקה בחשיכה, והמון קולות

אולי עכשיו, אולי מחר, אקום אל תוך חלום..."

(מתוך "חלומות מתגשמים" – הראל מויאל, הראל סקעת ועדי כהן")