בס"ד
השקט הרועם שלי
.גשר עזריאלי. ים רכבים
.מכוניות שנוסעות מהר
.מהר מהר
.ובתוך כל אחת מהן נמצא אדם
.אדם, עולם ומלואו שלו. שלו נברא כל העולם כולו
.ואז, ברגעים הקטנים המקריים האלה מחלחלות התובנות הכי חזקות שעוברות הרבה פעמים ליד האוזן
.דע מעין באת. מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך. למקום עפר רימה ותולעה
.כמה אפסי ומשמעותי בעולם הזה בו זמנית. וכמה השגחה של ריבונו של עולם יש עלינו במקומות שנותנים לו להכנס
.אנשים אוהבים להחליט ולהביע דעה בכל מקום שרק יתנו להם
,מה אני בוחרת ולמה. ואם זה נכון לי או לא
,אז אני מעדיפה לשתוק הרבה
,ולהתעצבן בשקט
.בשקט הרועם שלי
.מילא היו עושים את זה אנשים של מקום מבטחים. אבל אפילו לא הם
.זה אלו שהתיימרו להיות אבל לא שמעולם לא היו שם. היו פשוט לא במינון המספק
.ואני לא יעיד על עצמי כעקשנית בעלת צפיות ודרישות גבוהות למדי. אז באיזו זכות יש לבוא ולדרוש ממני דברים ששלי מעולם לא היו
,ולומר לי עוד שאני בוחרת בזה
,וגם אם כן
.ענינך זה לא
,משתוקקת ממש
.לשקט הרועם שלי
.והוא כל כך מלא בתוכן ברוך השם. וכל מי שרוצה צריך רק לפנות ולהקשיב אליו
,והוא ישמע ויבין
,ויאהב
,כל כך כל כך יאהב
.את השקט הרועם הזה שלי
,אז בדרך הביתה
,על הכביש המהיר
,עולם ומלואו אחד
שמתחרה במחשבות הסתמיות
,ולבסוף משיג אותן ומתמזג
,נכנסות המחשבות של מעבר לכל מהירות
.שעוטפות בחום שלפעמים צחור ולפעמים קודר, אבל אמיתי, את השקט הרועם שלי
,והוא כזה
.וברוך השם טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אצבעונית