My Story (שכרגע לא שם;P)

בס"ד

אלול

כמו תמיד, כל האקשן קורה בשעות הקטנות. בפועל בשעות הגדולות. והלכה למעשה כל הזמן.

אני מוצאת את עצמי בסליחות, לוקחת רוורס לשנה שעברה. כמה עברנו מאז וכמה היא  נראת כמו אתמול.

רשמית השנה המהירה בחיי.

והיה סוחף וטוב ורקדתי על שתי חתונות של ממש.

נהנתי מהגם וגם ללא ספק.

ושלחת לי כל כך הרבה אנשים ללמוד מהם.

ולמדתי. אני בטוחה.

רק דבר קטן מפריע לבונקרית הראשית.

שאת הלב שלה מעסיקים כל השטויות שבעולם.

חודש אלול הגיע וכל כך בא לי לצעוק אלייך.

אבל התסמונת השכיחה שלי לא שכחה לפסוח עליי גם הפעם.

וגם הפעם אני לא מצליחה לצעוק.

הבונקרית הראשית.

שותקת.

אני מתגעגעת אלייך. פעם לא הייתי מסוגלת להבין משפט כזה.

ב"ה היום עוד איכשהוא כן.

מתגעגעת ובכל זאת מרגישה אותך איתי.

אז בעזרתך, אני אמשיך לשלוח את עצמי לסליחות. כמה שצריך.

בשביל אותם רגעים קטנים שאני ממלמלת את אותם משפטים שמקבלים משמעות חדשה כל שנה מחדש.

וכל פעם קצת, אנחנו נפתח.

רק אל תברח לי מהשדה.

כבר בדרך.