בס"ד
אני לא יודעת אם לקרוא לזה תחביב או סתם הרגל מגונה.
אבל מה שכן,
אני נוטה להחליט בקלות,
ורוב הפעמים אך לא בכולן, צודקת.
אוהבת להלביש, נורא אוהבת,
אבל בהקשר רע.
רוב הפעמים יוצא שמוצלח, ושאני קולעת בול,
מוסיפה או גורעת תכונות למינהן,
פריט שמחמיא ואחד שפחות,
מעצבת, מסדרת בהתאם לתבנית הנתונה.
אני לא רעה בזה כלל, אבל ההרגל עצמו- רע.
לא תמיד מלמדת זכות.
ואני מלבישה אותם.
בחיים שלמים, במחשבות ותכונות, במשפחה וחברים.
ולפעמים, אני נותנת להם פריטים מחמיאים מידי ומפרגנת,
ולפעמים כשהתת מודע שלי דופק אותם פחות.
אבל אני כמעט נהנית מזה ונוטה לעשות נזקים לעצמי.
מתצפתת, מתלבטת, תוהה מה מחמיא, קונה את זה ומלבישה על זה.
אבל האמת היא שמה שאני צריכה ללמוד לעשות,
זה לשאול את עצמי, אם ראוי בכלל שיכנס לארון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אצבעונית