סערה בפנים מתחוללת
זה לא משהו יוצא דופן, לא אצלה
אבל אף אחד לא רואה,
לא שם לב לכמה היא אומללה
החיוך שלה מסתיר הכל
היא תמיד ידעה לא לחשוף את עצמה
הצחוק שלה מתגלגל ברקע
בשעת הסערה העצומה

חברים אינספור
מפזרת חיבוקים לכל עבר
לא נותנת לאף אחד לראות
שליבה הפך לשבר
אנשים בלי סוף
אוהבים את אופיה התוסס
בעוד ליבה השקט, הכנוע
אט אט גוסס

כשהיא לבדה בחדר
היא כבר לא בסדר
החיוך נמחק
נגמר המשחק
וברקע קול זכוכית נסדקת
והיא את חזה מחבקת
זה כואב
כשנשבר הלב