בקרוב, קרוב מאד..

שאני אכתוב הכל בקובץ,

אשמור את זה בתיקייה נסתרת ואשכח ממנו.

העיקר לכתוב.. העיקר להוציא הכל..

כי המחשבות האלה מטריפות אותי עדיין.

אני כל כך מתגעגעת אליך שזה כבר מתחיל לכאוב, כמעט כמו קודם.

לשמוע את הקול שלך...

אלוהים, אני לא יודעת אם אני מסוגלת שוב...

מה שהכי אירוני זה, שאני יודעת ש..

לא מגיע לך..