כל פעם שטוב לי,

מישהו חייב להרוס.

אבל הערצתי את אביך, ואותך.

הלכת בדרכו של אביך, הצטיינת בה, השגת בדיוק מה שרצית.

היום, כשנודע לי מה שקרה, הייתי בעבודה, חשבתי שמשקרים לי, הרי רק לפני זמן כ"כ מועט קראתי שאסף רמון סיים את הקורס בהצטיינות...

לא הכרתי אותו, אבל כשקרה האסון לאילן רמון עקבתי אחרי כל פרט ודבר חדש שמצאו. אני זוכרת שנחרט לי בראש בנו הבכור אסף, שנשבע שיילך בדרכו של אביו.

כל כך הצטערתי לשמוע מה שקרה.

הלוואי שהייתי יכולה לעשות יותר מזה.

אסף רמון - יהי זכרו ברוך.

אילו רק היה לי מישהו איתי, להישען עליו ולאהוב אותו.

לחלוק איתו את השמחה הלא מוסברת.

את הטוב.

לחבק...

הלוואי שהרגע הזה מתקרב כי זה כ"כ חסר לי