בחברה המערבית-מודרנית שאנחנו חלק ממנה רגילות הנשים לקבל מחמאות, ליטופי אגו ופריוולגיות לפי עיקרון ה"ליידיס פירסט" רק בשל היותן נשים אך בתמורה רגילים הגברים לספוג מנשים עלבונות, השפלות, סטירות וייחס עוין, ממש כמו במערכון של "הקרקס המעופף של מונטי פייטון" בו גבר פותח לגברת את דלת המכונית והיא בתמורה בועטת באשכיו.
מדובר בתופעה אמיתית: התנועה הפמיניסטית לימדה נשים להכות גברים בטענה שהנימוס כלפי נשים נובע מתחושת עליונות גברית. כך למשל סיפר גבר אמריקני איך שבשנות ה60, ראשית דרכה של "התנועה לשחרור האישה", הטיפו הפמיניסטיות לנשים לשנוא גברים (חד וחלק) והוא סיפר שכאשר היה בתיכון, הוא פתח לתלמידה את דלת הכניסה והיא בתגובה בעטה לו ברגל.
יש לנו בחברה אינספור סטריאוטיפים אנטי-גבריים וזה כרגיל מושרש כ"כ עמוק ובאופן כה אפקטיבי שרוב האנשים רואים בזה כמובן מאליו ואפילו לא מתייחסים אל זה כאל סטריאוטיפ גזעני, פוגע ומשפיל אלא כ-"עובדה".
להלן מספר דוגמאות :
ה-"שוביניסט" - בחורה אמרה לי פעם שהיא שונאת בנים שוביניסטים וכששאלתי אותה "מה זה שוביניסט?", היא ענתה "בנים שחצנים וסנובים". "שוביניסט" זה אחד הסלנגים הכי גרועים שהכי רחוקים מלתאר באופן מדויק את מה שהנשים מנסות לתאר. (ראו את ההגדרה האמיתית לשוביניזם למעלה) כל אחת למעשה מתארת 'שוביניסט' כפי שנוח לה, לפי הקריטריונים האישיים שמתאימים לה ולצרכיה האנוכיים. מעניין שכיום נשים חושבות שגבר שמתנשא מעל נשים הוא "שוביניסט" כי לפי התנועה הפמיניסטית דווקא גבר ג'נטלמן שמתייחס בכבוד לנשים ונותן להן ייחס מיוחד הוא "חזיר שוביניסט" כי, כפי שהן טוענות, "גברים המציאו את הנימוסים האלה כששלטו בעולם ודיכאו נשים". "שוביניסט" הפך להיות אחד מהביטויים הגזעניים ביותר והתווית שהכי נוח לנשים להדביק לכל גבר שלא מסכים איתן. גבר ממוצע נפגע ונבהל מאוד כשקוראים לו "שוביניסט" כי הוא חושב "אני אוהב נשים, יש לי כבוד לנשים ואני בעד הזכויות שלהן אז איך אני שוביניסט?".
חשוב לזכור שמדובר בתווית, סטריאוטיפ חסר משמעות, חסר עומק שהוא לא יותר מאמירה גזענית של "שתוק, אתה גזע נחות ואני השולטת".
ה"סוטה" - נשים אוהבות מין וצריכות מין לא פחות מגברים, אפילו אם הן מבטאות זאת בצורות שונות. בבקשה, קישורים בנושא:
ההבדל היחיד הוא שלפי חוקי הפמיניזם, הגבר צריך לחיות בתחושה של פחד, בושה ורגשות אשמה ולדכא כל סימן של מיניות גברית - זאת הסיבה שהן המציאו את המושג "הטרדה מינית" שלמעשה כל מה שגבר ייעשה כלפי אישה, אפילו מבט או מילה, עלול להיחשב כ"הטרדה מינית". כל מה שלגברים אסור, לנשים מותר. הכל!
הקלישאה הפמיניסטית "למה גבר ששוכב עם הרבה נשים הוא גבר ואישה ששוכבת עם הרבה גברים היא זונה?" - עבר זמנה, היא כבר לא נכונה וכיום נוצר מצב הפוך בו אישה שאוהבת מין היא "אישה משוחררת וליברלית" ואילו גבר שאוהב מין הוא "סוטה", "נצלן מינית" ו"סקס מניאק". בדיוק כמו התווית "שוביניסט" - נשים מחלישות את הגבר באמצעים כמו "החוק למניעת הטרדה מינית" כדי לחזק את המיניות שלהן וכדי לשלוט בו. להן מותר כל מה שלנו אסור. מיניות האישה הפכה להיות סמל של כוח, גאווה ושליטה ואילו מיניות הגבר הפכה להיות ל"חטאו של הגבר הפרימיטיבי והנחות".
ה-"הבלאגניסט" -
אומרים שגברים הם מבולגנים, מפוזרים ולא מבינים כלום בסדר ונקיון. שוב פעם מפתיע הסטנדרט הפמיניסטי הכפול הקובע שהכללה/תווית סקסיסטית נגד גברים היא לגיטימית וצודקת לחלוטין. למשל יש ביטויים כמו "הבית הזה צריך מגע יד של אישה"!
ה-"מסריח" -
גברים מזיעים יותר, זאת אולי עובדה. אבל מדוע הם מזיעים, את זה אף פעם לא טורחים להזכיר כי רוצים (במיוחד הפמינסטיות), ליצור רושם שאנחנו "מין מסריח ומלוכלך" (כפי שקראתי בנעוריי ב"מעריב לנוער"). הסיבה היא שגברים עובדים פי 10 יותר קשה יותר גם מבחינת מאמץ פיזי וגם מבחינת זמן המאמץ.
חבר סיפר לי למשל שהם חוזרים לכיתה לאחר שיעור ספורט והבנות מתחילות להתלונן "איכס! אתם מסריחים!". חבר שלי אומר להן:"אנחנו עובדים קשה וקורעים ת'תחת בספורט כשאתן בקושי עושות משהו! טבעי שנזיע!". הסטריאוטיפ הזה של "זיעה גברית מסריחה" הפך להיות אחד הסמלים של המלחמה האנטי-גברית (הייתה למשל פרסומת בכיכובה של איילת זורר עם הסלוגן "גברים צריכים להזיע בשבילנו, אבל אנחנו להזיע?!" שכוון לנשים ועודד אותן לעצלנות ונצלנות).
ה"מין החזק" -
זהו סטריאוטיפ מעניין כי נותנים לנו רושם שהוא פועל לטובתנו, כאילו הוא "מגדיר אותנו כעליונים" אבל זה בלוף - זוהי בעצם תווית העבדות שלנו. מה שטיפוסי לפמינסטיות ונשים בכלל זה שכאשר הן רוצות לקבל משהו הן טוענות ש"הן חזקות לא פחות מגברים" וכאשר הן רוצות להתחמק ממשהו הן טוענות ש"הן חלשות ועדינות". כשפמיניסטית ממוצעת מדברת על איך נשים יכולות לטוס לחלל, להטיס מטוס קרב, לעסוק בספורט ולמלא תפקיד פוליטי בכיר, היא אומרת שנשים הן "חזקות", אבל כאשר זה מגיע למשל לאלימות במשפחה ואלימות בכלל ע"י נשים, הן לפתע "חלשות"! במילים אחרות, נשים הן חלשות או חזקות רק בהתאם למה שמשרת היטב את האינטרסים האגוצנטריים שלהן. שום דבר לא אובייקטיבי וגבר אמור להיות חזק פיזית רק כי אנחנו הגברים נחשבים עבדים שצריכים לשרת את הנשים כל חיינו (ולמות למענן).
ה"שלומיאל" -
אותן פמיניסטיות שדורשות חלוקה שיוויונית בנטל עבודות הבית, טיפול וגידול ילדים דואגות לשמר יחס וגישה של עויינות כלפי גברים - גם ב"עידן השיוויון" גברים מתוארים כשלומיאלים מסורבלים וחסרי אחריות שלא יודעים לבשל, לא יודעים לבצע כראוי את עבודות הבית וקיימת למשל בדיחה ש"לגבר אין מספיק קורדינאציה כדי להקפיץ חביתה".
דוגמאות טובות אפשר היה למצוא בפירסומת שבהן נאמר "במה בדיוק יכול הגבר לעזור בעבודות הבית?" ואישה משתמשת בראשו של גבר בתור מגבת ופירסומת שבה אישה אומרת "...קניתי לגבר שלי מכונת כביסה שגם הוא יוכל להפעיל" - אם הן מצפות מגבר שיתחלק בעבודות הבית, למה הן מזלזלות בו וביכולת שלו ולועגות לו???
פמיניסטיות אוהבות לתאר גם כמה גברים "לא מסוגלים לטפל בילדים", כמה הם "מתחמקים מאחריות" ו"לא רוצים" לטפל בהם והן מתארות מצבים של "הילדים לא אוהבים להיות עם אבא". בספרו של ג'ק קאמר הוא מסביר שלמעשה גברים הם אלה שרוצים ומנסים להתקרב יותר לילדיהם ולהיות איתם יותר זמן אבל האישה לא נותנת להם לעשות זאת כי היא בעצם מפחדת שהגבר יתפוס את מקומה. בדיוק כמו פמיניסטית מווי-נט שמתגאה ברוב הנשי בשיעורי ספרות - גם לפמיניסטיות יש ג'נדר רולס מאוד מוגדרים, שרירותיים ונוקשים כסלע כל עוד זה נוגע לדיכוי וקיפוח הגברים. "אישה יכולה לעשות הכל - גם תפקידיים 'גבריים' וגם תפקידים 'נשיים' אבל גבר לא יכול למלא תפקידים נשיים". זוהי הנחת היסוד עליה מתבסס הפמיניזם (והן לומדות זאת בלימודי מיגדר באוניברסיטאות).
"הגבר הבוגדני" -
מקובל מאוד לחשוב בחברה המודרנית שכמעט כל הגברים בוגדים בבנות הזוג שלהם. שמעתי בתקשורת אפילו את הטענה שכמעט 90 אחוז מהגברים בוגדים בנשותיהם. ההכללות, ההשמצות, ההאשמות הגזעניות הן חסרות תקנה וחסרות מעצורים כשזה מגיע לטענה הכ"כ פופולארית ש"הסיבה לגירושין היא תמיד באשמתו של הגבר". שוב - הכללה הופכת ל"עובדה" כאשר מדובר בגברים. האמת אגב שונה לחלוטין: מתברר שנשים בוגדות לא פחות מאשר גברים!
גם כאשר הגבר בוגד וגם כאשר הגבר נבגד "זו אשמתו" כי מקובל לחשוב שאישה בוגדת בבעלה כי "לא סיפק אותה", "הזניח אותה" ו"לא היה מספיק טוב עבורה". הפמיניסטיות במשך 30 שנה מפציצות ומזהמות את כל עולמנו התרבותי בקלישאות מלאות שנאה, גזענות וסקסיזם כלפי גברים וה"גבר הבוגדני" הוא רק אחד מהם.
ה"שקרן" -
אחד מהסטיגמות הכי פופולאריות בקרב הנשים המודרניות היא "גברים הם שקרים". ומי בדיוק מכריח ומאלץ את הגברים לשקר אם לא הנשים? גבר שהוא ישר, ותמים ותמיד אומר רק את האמת נחשב בעיני נשים כ"ילדותי" ו-"לא בוגר" והוא יישאר בודד לנצח. שקרים (יותר נכון "פוזה", הצגה ומשחק) לעיתים קרובות הם אחת השיטות להרשים את הנשים שהרי לספק ולרצות אותן זו משימה בלתי אפשרית כי הן תמיד מחפשות סיבות להתלונן ולקטר. נשים לא אוהבות לשמוע מה גברים חושבים באמת ונשים לא מוכנות שלגבר תהיה דיעה שונה משלהן. אני לא מצליח למשל להבין מדוע בחור שיש לו תמונות פורנו במחשב צריך להסתיר אותן מחברתו, זה כ"כ ייפגע באגו הנשי השביר והרגיש שלה לראות נשים סקסיות יותר ממנה? האם לנשים אין את כל גיבורי הטלנובולות והסרטים שהן מזילות עליהם ריר? לעיתים גברים משקרים כי נשים פשוט מצפות מהם לשקר ומעדיפות שהם ישקרו מאשר יאמרו להן את האמת בפנים כפי שהיא.
שימו לב: לנשים קל יותר לשקר
סופרלאטיבים ומחמאות - לנשים בלבד
ה"מין היפה" -
יופי הוא לא עניין אובייקטיבי והוא גם לא "מדע מדוייק" כמו שמנסים היום למכור בתעשיית הדוגמניות ה"מושלמות" באמצעי התיקשורת. בעבר הרחוק למשל נשים שמנות נחשבו היפות ביותר כי זה סימל את מעמדן הסוציו-אקונומי ואת חיי השפע שלהן. כלומר, במילים אחרות, יופי הוא יותר עניין של אופנה, נורמות חברתיות ומוסכמות חברתית. אני לא יודע מה גברים מתלהבים למשל מנשים שנחשבות היום "דוגמניות על" וכל מיני מפורסמות למיניהן שנחשבות "מלכות יופי", בעיני הן סתם בובות פלסטיק. הרבה מההתלהבות של הגברים נובעת מלחץ חברתי ומוסכמות חברתית. יש נשים שאוהבות להגיד "נשים יפות יותר מגברים" או "לנשים יש בנוסף לכל גם את יתרון היופי", אני לא מסכים ואני חושב שזה כמו להשוות בין כלב לחתול. אני נמשך לנשים כי זה הפונקציה הביולוגית שלי, לא כי "הן יותר טובות" או משהו. להגיד שנשים זה "המין היפה" זה כמו להגיד ש"גברים זה המין המכוער", או במילה אחת: בולשיט.
ה"מין הרגיש" -
חושבים שנשים רגישות יותר אבל למעשה הן רגישות יותר אך ורק כלפי עצמן. נשים בוכות יותר בגלל מרכזיות האגו שלהן שמאפשר להן להיות מחוברות יותר עם עצמן (ממש כמו עולם עצמאי ונפרד) וזה לגיטימי אבל לא עושה אותן רגישות יותר במובנים של איכפתיות חברתית. כשראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק רבין, נורה, קראתי שבמכונית כשהסיעו אותו לבית החולים הוא אמר "כואב לי אבל אל תדאגו". התמונה הזאת מסמלת מאוד בעיניי את הגבר הישראלי שסובל בשקט והאישה, כמו היפוכונדור ממוצע, מתלוננת על כל שטות.
סיפרו לי למשל שרוב העובדות הסוציאליות הן נשים כי "נשים הן אוהבות אדם". קישקוש. עובדות סוציאליות, בדיוק כמו מורות ומטפלות למיניהם, נמשכות ברובן (תמיד יש יוצאות דופן) לעבודות של עזרה לחלשים ומסכנים ואנשים שצריכים עזרה בגלל תחושת הכוח והשליטה שעבודה כזאת נותנת.
"נשים רגישות יותר" -
(אני מסכים: לנשים יש רגישות יתר לעצמן, לצרכים שלהן, לכל מה שסובב בתוך העולם הפרטי שלהן והן אובססיביות לרגשותיהן כמו היפוכנדור למחלות)
אומרים שנשים מתפתחות רגשית בגיל מוקדם יותר, אומרים שהן מפותחות יותר רגשית וה"אינטלגנציה הרגשית" שלהן גבוהה יותר, אומרים שיש להן יתרונות ו"איכות מיוחדת" בשל ה"צד הנשי" ה"רגשי", ה"אימהי" ומלא "חום ואהבה" אבל בפועל נשים שולטות ברגשות באופן מניפולטיבי ויודעות לסחוט מגברים בכוח, כמו למשל כאשר אח ואחות רבים והאחות מתחילה לבכות - האח אוטומטית מוותר לה. כפי שחבר שלי הסביר, הציצו פעם באופרות הסבון (טלנובולות) שנשים כ"כ אוהבות - אפילו שם רואים כמה נשים אוהבות לסכסך ולחמם ולשגע את הגברים.
נשים רוצות שגברים יהיו רגישים יותר אבל לא כלפי עצמם אלא רק כלפי הנשים - ה"גבר החדש" הוא סמרטוט מסורס של האישה המודרנית שעושה כל דבר לפי פקודותיה. הוא בוכה, הוא מוריד שערות, הוא עושה את כל עבודות הבית, מחליף חיתולים וכו' והיא בתמורה לא מתחייבת לכלום ולא מקריבה כלום. האישה כיום רוצה בעצם גבר שהוא אותה "אישה קטנה" של ה"גבר השוביניסט הקלאסי" שהיא הפכה להיות.
ראיתי פעם את דנה מודן מסתלבטת על מפקד חיל האוויר לשעבר כשבכה בטקס הפרידה מחיל האוויר, היא אמרה "כל הכבוד לבנות!" כלומר "הנה, כבשנו גם את חיל האוויר".
הפריוולגיה הכי גדולה שיש לנשים היא שבניגוד לגברים, לאישה מותר להתבטא ככל העולה על רוחה, להתלונן, לקטר, להשמיץ את הגברים, לקלל ולהגיד כל מה שמתחשק לה אבל לגבר אסור לענות לה והוא צריך לומר לה "אמן". לאישה מותר להגיד לגבר מה היא חושבת אפילו אם זה פוגע בו, מעליב ומשפיל אותו - אם גבר מנסה גישה דומה, הוא חוטף מנשים עלבונות, השפלות, צעקות, צרחות, סטירות ומכות. עובדה. אח"כ נשים עוד מתפלאות ש"גברים לא אוהבים לדבר ולבטא את עצמם".
לכן לא פלא שנראה כאילו נשים הן "רגישות יותר" - החברה מרשה לנשים להיות מחוברות לעצמן, לרגשותיהן, לצרכיהן ולרצונותיהן - בניגוד מוחלט לגברים שבמיוחד במדינת ישראל נחשבים חיילים מיום לידתם עד יום מותם, וחייבים רק לציית לפקודות ולשרת את האישה שזה קודש הקודשים של החברה המערבית המודרנית.
נשים משתמשות ומנצלות את היתרונות הרגשיים שלהן (שנובעים יותר מנורמות חברתיות) ככלי פוליטי להשגת מטרות. כאשר אישה רוצחת או מבצעת כל פשע חמור, היא תמיד בוכה כי היא יודעת שכולם יירחמו עליה, יקלו בעונשה ויוותרו לה. חיילות בוכות לעיתים קרובות מאוד כדי להשפיע על המפקד/ת שיוותר או תיוותר להן בכל פעם שהן אמורות להיענש או למלא חובות.
"נשים יצירותיות" -
היום הופכים את כל תחומי האמנות לתחומים "נשיים", עד כדי כך שגבר שעוסק באמנות חשוד ב"הומוסוקסואליות". כל הקרדיט עובר לנשים ושוכחים ובעיקר משכיחים שאומנים ויוצרים חשובים במהלך כל ההיסטוריה היו גברים, בדיוק כפי שאסביר בקרוב בנושא ה"שידרוג מיני" שבעולם המוזיקה. אנחנו בתקופה שבה מאמינים שלגברים אין מספיק עומק רגשי וחשיבתי (אינטלגנציה רגשית?) כדי ליצור אמנות. פמיניסטיות הפכו את כל תחומי האמנות לשדה קרב בו הן תוקפות, רומסות ומשפילות עד היסוד את הגברים. איזה דמות גברית חיובית יש בטלווזיה??? גם בסרטים, גם בטלווזיה ואפילו בתוכניות האקטואליה הנשים דומיננטיות יותר ושולטות, הגברים לא שותפים שווים כי אם ה"משרתים" שלהן!
בתחום המוזיקה יש לנשים כיום שליטה כמעט מוחלטת - גברים עושים את כל העבודה הקשה מאחורי הקלעים, לרוב הם אלה שכותבים, מלחינים, מנגנים ומפיקים את המוזיקה ונשים גונבות את כל ההצגה, את כל התהילה וכל הקרדיט באמצעות פוזות מיניות ובוטות.
חושבים כיום שיש יותר נשים שעוסקות באמנות כי "נשים נמשכות יותר לכיוונים אלה" אבל אלה שקרים - החברה שלנו מונעת מגברים למצות את מלוא כשרונותיהם היצירתיים, מדכא ומשתיקה אותם ובמכוון מרחיקה גברים וגבריות מתחום האמנות. כך לדוגמא תלמידה אמרה לי פעם בתיכון "יש לך כתב יפה - יחסית לבן". ועוד אומרים שאנחנו הגברים "שוביניסטים"!
"נשים הן בעלות כושר תיקשורתי טוב יותר":
כמו כל כישרון ויכולת - החוכמה הגדולה היא מה עושים איתו ואיך מנצלים ומשתמשים בו כדי להועיל לעולם ולזולת ואילו הפמיניסטיות מלמדות נשים שבכל פעם שיש להן יכולת מסויימת, עליהן לנצל זאת לטובתן האישית ולטובת עליונות הנשים והקולקטיב הנשי הגאוותני והשוביניסטי (לאומני סקסואלי). ראיתי בחיי המון נשים שניצלו לרעה את יכולת הדיבור וההתבטאות שלהן כדי לפגוע אישית בי, בהורים שלי ובכלל באנשים חלשים שמתקשים בשפה העברית וניתן בקלות לתמרן אותם.
אומרים שבנות לומדות לדבר בגיל מוקדם יותר והן משיגות שליטה מילולית מהר יותר מבנים. אני מאמין שזה חלק משמעותי במלחמה הביולוגית של הפמיניזם להפוך את הנשים לגזע עליון אבל גם אם בפועל זה נכון, מבלי לקחת בחשבון את דיכוי הגברים והשיטות לקידום עליונותן של הבנות מגיל צעיר, אין זה מצדיק כלל הכללות לטוב או לרע כלפי מין זה או אחר ואין זה אומר שאישה בעלת "כישורי תיקשורת גבוהים" היא מראש אשת שיחה מרתקת שכיף לדבר איתה ויש עוד הרבה גורמים שיש לקחת בחשבון כמו חוסר סבלנות ועצבנות. נמאס לי לשמוע כל יום בטלפון פקידות מעצבנות, עצבניות, חסרות נימוס בעלות קושי רציני בוויסות הקל הצורם והמעצבן שלהן שמקבלות את התפקיד רק בגלל היותן נשים. דווקא מנסיוני האישי ומנסיון הוריי, עם קשיי השפה שלהם, עם גברים קל יותר לתקשר וזה מוכיח שהכללות לחוד ומציאות לחוד.
"נשים חכמות ומשכילות יותר":
היתרונות שיש לנשים כביכול בתחום ההשכלה הגבוהה הם תעודת עניות לחברה הישראלית ולרעיון השיוויון בין המינים ומוכיחים טוב יותר שהפמיניסטיות פועלות לחוסר שיוויון מכוון, מה שהן מכנות "אפלייה מתקנת". מערכת החינוך כיום מותאמת לבנות, היא עושה הכל כדי להקל על הבנות, לקדם אותן ולעודד אותן להצליח בלימודים בזמן שהיא משפילה את הבנים, מכשילה אותם במכוון ומחפשת תירוצים לזרוק כמה שיותר בנים מבתי הספר.
אחד הטריקים של מערכת החינוך הוא למשל הפער העצום במאמץ הפיזי שבנים משקיעים לעומת בנות שעבורן שיעורי חינוך גופני הם יותר "שיעורי מדיטציה והרפייה", בלי שום קשר לספורט וכושר גופני. תפקיד שיעורי הספורט בבתי הספר הוא לאלף את הבנים וללמד אותם לציית ולהכין אותם לשירותם הצבאי (כי בישראל בנים הם לא יותר מבשר תותחים זול). חבר שלי דיבר פעם עם המורה להתעמלות של הבנות והיא אמרה בפירוש:"אנחנו דורשים פחות מאמץ מבנות כי לימודים זה הצד היותר חזק שלהן ולכן אסור להן לבזבז אנרגיות" (אגב חבר שלמד במערכת חינוך גם בארץ וגם בחו"ל אמר לי שהוא בפירוש הרגיש בפער העצום, שבחו"ל אין אפליה מינית כ"כ בוטה וכ"כ מכוערת נגד הבנים כמו שיש בישראל בשיעורי חינוך גופני). ואח"כ מתפלאים שהתלמידים חוזרים לאחר שיעור ספורט למבחן והבנים עייפים, פחות מרוכזים ומוציאים ציונים נמוכים יותר?
שמעתי מתלמידה ומתלמיד שבכלל לא מכירים את אותו דיווח : יש מורות שאומרות "הסטטיסטיקות מראות שבהשכלה גבוהה יש רוב נשי מה שמוכיח" - שימו לב - "שבנות יכולות ללמוד ולהיות מנהלות ובנים צריכים להיות פועלים". אפילו סטודנט אמריקני סיפר על הגישה הזאת של השפלה ישירה של הגברים במכללות! עוד שיטה פמיניסטית מאלפי השיטות שלהן לדכא ולהכשיל את הגברים מראש.
השירות הצבאי הוא המכשול הכי גדול בפני השכלה גבוהה לגברים בישראל. גם זמן השירות וגם שירות המילואים שמכשיל סטודנטים במבחנים. בנות מקבלות פטור אוטומטי מטעמי דת ומצפון והן הולכות ללמוד ולרכוש השכלה גבוהה על חשבון המדינה בזמן שגופים פוליטיים מסיתים את הציבור ומשלהבים אותו נגד בחורי הישיבות שמשתמטים משירות צבאי (אני כבר לא בטוח כמה זה נכון), זה תמיד בלשון זכר ואף אחד לא מדבר על הבנות!
לא פלא שנשים משכילות יותר בזמן שתנאי החיים שלהן גבוהים יותר, הן מקבלות הרבה יותר זכויות והזדמנויות והקלות וקיצורי דרך גם בלימודים וגם בעבודה, בלי שום חובות ושום התחייבויות כלפי המדינה.
להלן מספר חוקי סטנדרט כפול, לפיהם בכל מקרה הגבר מפסיד והוא תמיד "לא בסדר":
* אתה עם בחורה. אתה מראה לה עניין במין - "אתה חזיר שוביניסט גס רוח". אתה לא מראה לה עניין במין - "אתה הומו".
* נשים מגדירות בגידה כ"אחד מהפשעים החמורים ביותר שגברים עושים". כשנשים בוגדות זה נחשב גבורה - "האישה האומללה מנסה להשתחרר מבעלה הלוזר שלא מספק אותה" - חלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה הפמיניסטית.
* גבר שלא עושה את עבודות הבית נחשב "עצלן ונצלן שרוצה שישרתו אותו". גבר שעושה את עבודת הבית נחשב "לוזר וסמרטוט שכנראה לא הצליח בכלום".
* כשגבר חשוד בפשע מין, כולם יוצאים נגדו, מגדירים אותו כ"פושע שנאה" (בדומה לפושע מלחמה) ורוצים מינימום לסרס או להרוג אותו. כשאישה עושה את אותן עבירות בדיוק ואפילו חמורות יותר, לאף אחד לא איכפת. גם לא למערכת החוק (לדוגמא:פרשת חן אלקובי שנדבר עליה מאוחר יותר).
* כשגבר הוא אגרסיבי וקשוח - הוא נחשב "חזיר מאצ'ואיסטי", "אטום" ו"פרימיטיבי". כשגבר הוא רגיש ועדין, הוא נחשב "חנון, דפוק, לוזר" ו-"הומו".
* כשגבר לא מראה רגשות ולא בוכה הוא נחשב "חסר רגישות". כשגבר בוכה, הוא לפתע נחשב "בכיין" ו"חלש".
* כשבחור מחזר אחרי בחורה והוא לא מתמיד ולא מתעקש מספיק - "הוא לא משחק לפי כללי המשחק שלה". כשהוא מתעקש ועקבי בחיזור, פתאום הוא בעצם מטריד מינית.
* כשגבר שלא מוכן שאישתו תעבוד נחשב שוביניסט ש"רוצה את האישה הקטנה בבית". כשגבר שולח את אישתו לעבוד ולהביא כסף, הוא נחשב נצלן וסחטן ש"משעבד את אישתו".
* כשגבר הולך מכות, הוא נחשב אלים ומסוכן. כשגבר לא מחזיר מכות ולא יודע להכות - הוא נחשב לוזר, חלש ונמושה שמזמין התעללות.
* כשגבר עובד קשה מדיי ובמשך שעות רבות הוא "מזניח את אישתו וילדיו". כשגבר לא עובד מספיק קשה, הוא "לוזר שלא דואג לפרנס את משפחתו".
* כשגבר לא מגלה את הרגשותיו ומחשבותיו הוא "סגור ומופנם מדיי". כשגבר הוא פתוח ומדבר באופן חופשי על מה שמפריע לו, הוא "בכיין שמתלונן על כל דבר" ו"קשקשן".
* אישה שמרחיקה את בעלה מהוריו, ממשפחתו ומחבריו "עומדת על זכויותיה" אבל כשגבר מבקש מאישתו לא להיפגש עם חברה פמיניסטית ממורמרת שמסיתה אותה נגדו, זה נחשב התעללות וסימן אזהרה ש"מדובר בגבר מסוכן" לפי אירגוני הנשים.
ג'ק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
