בדיון מרתק זה, מרק רודוב מסביר מדוע נשים חייבות להתחיל להבין שגם הן צריכות לשלם על גברים בדייטים, בארוחות במסעדה או כשיוצאים לחופשה במלון, אם הן באמת רוצות שיוויון ורוצות שיתייחסו אליהן בכבוד.
יש משהו מאוד סקסיסטי ושוביניסטי-נשי בגישתן של נשים שבגלל היותן נשים הן חושבות שזכותן הטבעית שהגבר צריך תמיד לשלם עליהן וזה בכלל לא קשור לכמה הן מרוויחות או מה המעמד שלהן. מרק רודוב מסביר שאישה שמצפה שהגבר תמיד ישלם עליה בפגישה ואפילו אומרת בגלוי "אם לא תשלם - לא תקבל סקס", היא פשוט זונה. הוא אף מסביר שיש קשר ישיר בין שיעור הגירושין העצום לבין הגישה הזאת שנשים פשוט רואות ביחסים עם הגבר עיסקה כלכלית-כספית בלבד. שימו לב לתגובות המתלהמות של הנשים בקהל שמזבלות את השכל על "רומנטיקה", אפשר ללמוד מהן הרבה.
בעבר פמיניסטית כתבה מאמר מניפולטיבי שבו היא מסבירה בכל מיני תירוצים מדוע הגבר בעצם חייב לשלם:
"כן, עדיין, בדורנו, ולמרות שחרור האשה, הגברים מצופים לשלם. יש הרבה מאוד נשים נאורות שאין להן בעיה עם זה - בעיקר מפני שהמשכורות של הנשים עדיין נמוכות בהרבה. למעשה, יש נשים שיפסלו גבר בקלות רבה, אם בפגישה הראשונה הוא ציפה מהן לשלם את חלקן. לעומתן יש נשים, שברגע שהן פותחות את הארנק לשלם בדייט ראשון, זה סימן מובהק שלא יהיה שום דייט שני. וישנן גם אלה, שלא ייגעו בארנק גם אם ברור להן לחלוטין שאף פעם לא ייפגשו יותר עם הלוזרים התפרנים שיושבים ממולן. הן הואילו לכבד אותם בנוכחותן הקורנת? זה שווה כסף. "
המאמר עורר גל תגובות נזעמות ובצדק רב.
עיצבנה אותי במיוחד ההערה הזאת של העיתונאית "ועם כל הכבוד לשוויון, ליידיז פירסט" כי היא מסגירה בדיוק את דעתה השוביניסטית-נשית לפיה הדרישה לשיוויון היא דרישה מניפולטיבית-תחמנית: נשים כמוה, בעמדות כוח והשפעה, דורשות "שיוויון" רק מתי ואיפה שנוח להן.
ג'ק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
