זכויות הגבר בישראל

'קולך', המשת"פיות בשכר של קרן תומכת-אויב, רוצות שכולכן תהיו כמוהן

גיל רונן, 15/03/10, 10:57, אתר ערוץ 7

הקרן לישראל חדשה, אשר מממנת את פעילותם של ארגונים תומכי-מחבלים, מממנת גם את ארגון 'קולך'. למרבה הצער רבני המגזר הדתי-לאומי לא יוצאים למלחמת חורמה במשת"פיות של האנטישמים ומרשים להן להמשיך לפעול בתוך הציבור, אולי מתוך רגשי אשמה ותחושות נחיתות. לאורך שנים רבות הן משמיעות לנשות המגזר הדתי את קולן המפתה בעיקשות ואומרות להן: צאו מהעבדות שלכן, בנות... עיזבו את הסירים והחיתולים... אל תלכו עוד אחרי הרבנים המזוקנים הללו... בואו אלינו, אל
הקידמה!

הנשים שומעות ומתפתות. מי לא תתפתה? מדוע להתמסר לגבר, לתת לו כבוד, להיות נאמנה לו, לגדל את ילדיו, לבשל, לנקות – כאשר יש לכאורה אפשרות אחרת? ואיך אפשר לתת כבוד לגבר כאשר הוא עצמו נראה כל כך מוחלש ומבולבל? האם אין זה הגיוני במצב שכזה ללכת אחרי נשות 'קולך'? האם נשות 'קולך' לא הפכו בעצם לגברים הבוטחים והחזקים, יודעי הדרך, שאחריהם נשים רוצות ללכת? האם הגברים של המגזר לא הפכו בעצם חלשים, אפילו נשיים רחמנא ליצלן?

מסביבכן, נדמה שהחברה כולה הולכת בכיוון של 'הקידמה' ו'הנאורות'. מי רוצה להיות מיושנת? הנה, כל עם ישראל, כולל ארגון 'אמונה' הדתי-לאומי, התכנס לכבוד יום האישה הבינלאומי. התקשורת מלאה בדברי הלל ושבח לנשים 'קרייריסטיות'. הכל חדש, נוצץ, מתקדם... מסביבך נשים שהן דוקטוריות, פרופסוריות, רואות חשבון, מעצבות, טוענות רבניות, תקשורתניות, אמניות – מי הטיפשה שתרצה להישאר מאחור בחיים האפרוריים של עקרת הבית? מי המפסידנית שתרצה לעבור על הציורים שציירו הילדים שלה בגן, כאשר היא יכולה לעבור על מאזן התשלומים של חברה הנסחרת בבורסה? מי הפראיירית שתשב על שיעורי בית במתמטיקה עם ילדה בת 12, ותשמע תוך כדי כך על חיי החברה שלה, כאשר היא יכולה ללבוש חליפה ולדבר עם לקוח חשוב בשליחות המנכ”ל? מה שווה נשיקה של2 הילד שלך, לעומת מחמאה מהבוס?

'הלאה הדיכוי!'

כעת הביטי נא בפוסטר המצורף. זהו פוסטר תעמולה ממשלתי מברית המועצות, משנת 1932. הסיסמאות בכרזה קוראות לנשים: "8 במארס הוא יום המרד של הנשים העובדות נגד עבדות המטבח,” וגם "הלאה הדיכוי וצרות-המוח של עבודת הבית!".

בתחתית הכרזה אשה מהסוג 'הישן', כורעת תחת נטל ה'סמובארים' וכלי הבית, המושיטה יד אל אשה 'חדשה' העובדת במפעל ממשלתי, כדי שזו תציל אותה. הממשלה הקומוניסטית דגלה בפירוק המשפחה, משום שכך היא הנציחה את שלטונה: הדת נרדפה והוחרמה, אנשי הדת ואבות המשפחות הוחלשו, ואת מקומם כמקורות הסמכות תפסה הממשלה. זו דרכם של המרקסיסטים מאז ומעולם.

ה'פמיניזם' המערבי הוא המשך של אותה שיטת הפעולה בדיוק. אלא שאת האישה המערבית והישראלית אי אפשר לפתות לעבוד במפעלים, אז מוכרים לה 'קריירה'. הבעיה, כמו שהרבה מאוד נשים מגלות, היא ש"קריירה" זו בעיקר מילה יפה. על כל אישה עובדת שזוכה ליהנות מ"קריירה" מפוארת, ישנן עשרות נשים שמגלות – בדרך כלל מאוחר מדי – שהן ויתרו על הרגעים היפים ביותר של החיים לטובת עבודה שאם איננה אפורה ומשעממת, הרי שהיא מלחיצה ותחרותית.

ויש עוד תסכול קשה: כפי שהרבה נשות קריירה מבינות כיום, הצלחה של אישה בתחום המקצועי מצריכה בדרך כלל טיפוח של תכונות והרגלים מסויימים שגם הנשים מרגישות שהם בלתי-נשיים. תכונות והרגלים אלה, מה לעשות, מקשים על מציאת בן הזוג ועל שימור איכות החיים הזוגיים עמו. לגברים מצליחים אין בעיה כזו: תכונות של קשיחות ותחרותיות בדרך כלל הופכות אותם דווקא ליותר מושכים מבחינת המין השני. זה לא הוגן, אבל זו המציאות, גם אחרי 40 פלוס שנות 'פמיניזם', ואולי צריך
פשוט להודות שזה טבעם של בני אדם משני המינים, ולחבק את הטבע שלנו באהבה ובחיוך במקום להילחם בו.

חג קומוניסטי בישראל

8 במרץ, יום האישה הבינלאומי, הוא חג קומוניסטי. מי שהמציא את החג הזה הוא לא אחר מאשר ולדימיר איליץ' לנין, מייסד ברית המועצות. עד עצם היום הזה, יום האישה הבינלאומי נחגג רק במדינות קומוניסטיות וקומוניסטיות לשעבר, ובמדינה אחת שעוד לא החליטה מה היא – ישראל. הנה רשימת המדינות שמציינות את 'יום האישה הבינלאומי', מלבדנו: סין, רוסיה, ארמניה, אוזבקיסטן, אוקראינה, אזרביאג'ן, בלארוס, בולגריה, וייטנאם, טג'יקיסטן, מקדוניה, מולדובה, מונגוליה, קזחסטן וקירג'יסטן.

יום האישה כמעט ואינו מצויין כלל במדינות המערב. אלה מעדיפות עדיין את יום האם, שחוגג באהבה את התפקיד המרכזי של האשה במשפחה הגרעינית. אבל אצלנו, במדינת היהודים הנאורים – כוחות 'הקידמה' ביטלו את יום האם והפכו אותו ליום סתמי הקרוי 'יום המשפחה'.

נשי ישראל, דעו לכן שהשמאל הוא אלוף הפיתוי והשקר, והוא משקיע בפיתויכן את רוב הונו. ההנהגה הדתית לאומית, לעומת זאת, משדרת כרגע חולשה ובלבול, ומעדיפה להשקיע את תקציביה בדברים אחרים. אך דעו לכן דבר אחד: מהרגע שתיפלו לידיו של השמאל, לא תוכלו עוד לשוב. אתן תהיו השפחות שלו והוא יעשה בכן כרצונו. כשיגמור להשתמש בכן בכדי לפורר את המחנה הדתי-לאומי ברגע קריטי זה של ההיסטוריה שלנו, הוא יזרוק אתכן – ביחד עם כל נשות 'קולך' – לפח האשפה של
ההיסטוריה, ויסגור עליכן את המכסה.

פרקים קודמים בסדרה "שלטון השמאל דרך ארגוני הנשים":

הקדמה
הרקע המרקסיסטי של הפמיניזם
דגלים אדומים ביום האשה
תבוסתני זה נשי, אחותי
עו"ד קרפ נגד המתנחלים והגברים
מהי הטרדה?