זכויות הגבר בישראל

אם צריך דוגמא טובה לאיך נשים פמיניסטיות שולטות במדינה באופן סמוי, חתרני ומתוחכם, הנה לפניכם הדוגמא הטובה ביותר:

בתקופת כהונתו של שמעון פרס כנשיא המדינה ("חתרן בלי נלאה", כפי שכינה אותו יצחק רבין ז"ל) בוצעה הפיכה של ממש במוסד בית הנשיא עליו השתלטה קבוצת נשים פמיניסטיות מהשמאל הקיצוני והן אלה שלמעשה מכתיבות את כל מה שנשיא המדינה אומר, מצהיר או נואם. בפועל הן אלה שקובעות את הטון, הכללים, את סדר היום וכל הודעה רשמית שיוצאת מבית הנשיא. מאחורי הקלעים - נשיא המדינה הוא לא יותר מסבא חביב ורגשן עם דמעות בעיניו שעושה כל מה שהן אומרות לו.

דוברת בית הנשיא, אמילי מואטי היא אשת שמאל קיצוני. רוני אלון האחראית על כתיבת התוכן - אשת שמאל קיצוני. היועצת של הנשיא רובי ריבלין, רבקה רביץ - פמיניסטית דתייה ואם צריך הוכחה לקשר ההדוק שבין פמיניזם ושמאל מרקסיסטי שרואה בנשים קבוצה בינלאומית נפרדת מעבר לכל הבדל גזע, דת, מין או לאום, היא אמרה בראיון עם לוסי אהריש: "אני מעריצה כל אישה באשר היא". כלומר במילים אחרות, כל הנשים בעולם הן אחיות.

עוד עובדה מעניינת וחשובה לציון היא שבתקופת כהונתו של שמעון פרס הגיע תקציב בית הנשיא ל62 מיליון שקל בשנה. על מה אתם חושבים ההוצאות? בולים? מעטפות? מהדקי נייר...?

ג'ק