זכויות הגבר בישראל

אני מאוד אוהב את שיריו של פיל קולינס. יש לו קול נעים ומיוחד, אני אוהב את המנגינות והעיבודים בבלדות שלו שתמיד מצליחות לרגש ולגעת בלב. עם זאת, יש לו שיר אחד שמשהו בו תמיד הפריע לי - השיר "עוד יום בגן עדן".

בשיר זה קולינס מתאר את המצוקה והאדישות למצוקתם של ההומלסים תוך כדי שהוא מספר במילות השיר את סיפורה של אישה הומלסית, למרות העובדה שבין 85 ל90 אחוז מההומלסים במדינות המערב הם גברים ולא נשים. זה משקף גישה ומסורת גינוצנטרית ארוכת שנים ונטייה של התעלמות שיטתית ממצוקותיהם של גברים (אפשר למצוא גם במחקריו של פרופ' מרטין ואן-קרפלד). גם בישראל מאוד קל לזרוק גבר מביתו ולהפוך אותו בין לילה להומלס שמשוטט ברחוב כמו כלב נטוש, בלי אף אחד במערכת שיעזור לו ויסייע, ברגע שגרושתו מגישה תלונות כזב ומוציאה נגדו צו הרחקה אוטומטי.

דוגמא נוספת אפשר למצוא במקרה של האיש העשיר ביותר בעולם - ביל גייטס, שהחליט לתרום ולהתגייס למלחמה באיידס כשהוא מתמקד אך ורק במחצית קורבנות המחלה שהן הנשים. כולנו הרי יודעים שמאחורי תדמית הנדבן האדיב וטוב הלב מסתתר דיקטאטור מגלומן ורודף בצע שהרי אין כמעט מחשב בכל פינה בעולם שלא מופעל ע"י מערכת ההפעלה שלו!!!

אני לצערי חוויתי באופן אישי את האטימות, האכזריות, האדישות וההתעלמות מצד גופים שהיו אמורים לעזור כולל המועצה הלאומית לשלום הילד וכל עיתונאי וגוף תקשורת שפניתי אליו במשך מאבק משפטי של לא פחות מ20 שנה.

עברתי התעללות והתאכזרות מאוד קשה בילדות בגילאים 6 עד 16 שכללו גם בין היתר אלימות פיזית קשה מצד מורה במשך שנתיים (כיתות ב' וג'). היא שיקרה בלי בושה בביהמ"ש כאילו "מעולם לא הרימה יד על תלמיד". פסק הדין של השופטת ג'ני טנוס בביהמ"ש השלום בעכו הוא מחריד ומלא סילוף, שקרים, רצח אופי ושפיכת דמי כשהיא מקבלת כמו תורה מסיני כל שקר שנכתב נגדי.

אותי לצערי ובכאב רב האדישות הזאת לא מפתיעה כי אני בטוח שאם הייתי אישה, היחס כלפיי, במיוחד בתקשורת ובמערכת המשפט, מזמן היה שונה. פרופסור אדם ג'ונס מקנדה ביצע מחקר יוצא דופן, פורץ דרך ואמיץ במיוחד שחושף את האדישות, ההתעלמות והעלמת העין המכוונת מפגיעה בגברים ובעיקר פשעי מלחמה שכוללים רצח המוני של גברים ונערים, בגלל השליטה המוחלט של הפמיניסטיות בתקשורת המערבית ובגופים כמו האו"ם שאמורים לדאוג ולהגן על זכויות אדם!!

יעקב