לפני כמה פוסטים כתבתי לכם על המפגש המאוד מרגש שלי עם ב'.
ועכשיו, כשאני קוראת את זה, פשוט בא לי לצעוק לעצמי "מה את סתומה?!"
באותו רגע זה הרגיש באמת אמיתי. אני לא מבינה מה קרה.
הוא היה מתקשר אליי בלילות להגיד שהוא אוהב אותי.
הוא סיפר שנפרד מחברה שלו.
ואז התנתקנו. לא דיברנו חודש אולי...
לא יכולה להגיד שזה לא הפריע לי, אבל הייתי עסוקה מספיק כדי שהזמן יעבור מהר.
קבענו להפגש בחופשת פורים, ביום שהוא חוזר לפנימייה.
אני וש' ליווינו אותו לתחנת אוטובוס. הייתי בטוחה שהוא יעשה איזשהו צעד.
יגיד משהו בנושא. הרי זה לא הגיוני לומר שאתה אוהב, להיעלם, ואז לתנהג כאילו כלום לא קרה.
אבל לרגע אפילו לי היה נדמה שכלום לא באמת קרה ואולי חלמתי.
הייתי כל כך מבולבלת, כל כך נבהלתי מהמרחק שהוא תפס פתאום,
שבקושי דיברתי אליו בכלל.
אז מסתבר שהוא נפגע. קבענו להפגש שוב בשבת האחרונה,
עם שוש וש'. אני מאוד נהניתי. ניסיתי איכשהו לשבור את הדיסטנס הזה בינינו...
אבל כשראיתי שהוא לא משתף פעולה פשוט ניסיתי להינות בעצמי.
כשהתחלנו להתפזר ואני כבר הייתי בדרכי הבייתה,
שוש וב' ניהלו שיחה ששוש סיפרה לי עליה אחר כך.
היא סיפרה שמאדיש חצי מת הוא הפך לבנאדם הכי מבסוט ביקום.
כשהיא שאלה מה קרה פתאום,הוא אמר שאני פשוט קרה אליו. שהוא צריך לסגור איתי פינה.
כשהיא קראה לו הומו [ בצחוק כמובן ] הוא הרגיש צורך לספר על 5 החברות שהיו לו מתחילת השנה.
שזה מעניין, כי כשהוא אמר לי שהוא אוהב אותי אני ידעתי רק על 3.
החלקתי. אמרתי לעצמי שנסגור את הפינה בהזדמנות וזה לא באמת מעניין.
ובאותו היום הוא הגיע לבצפר.
אני לא יכולה לתא אפילו איזה התקף חרדה חטפתי.
ברגע שראיתי אותו עשיתי סיבוב וחזרתי אחורה. התחלתי לרעוד ולבכות ולהיחנק ו...מה לא ?
כשהוא התקרב אליי פשוט נתתי לו חיבוק בחפיף והמשכתי ללכת.
כשהגעתי הביתה ונרגעתי קצת התקשרתי אליו בכונה להתנצל.
הוא אמר שהוא נורא נפגע, שהתנהגתי כאילו הוא בא להרביץ לי, וברור שהוא בחיים לא יפגע בי.
אוקיי. מסתבר שסילקו אותו מהפנימייה כי הוא נתן סטירה לאם בית שלו.
המשכנו לדבר וקבעתי שאיתו שנפגש ברביעי ונדבר על הפינה שהוא רוצה לסגור,
כי אני אישית לא יכולה להמשיך ככה. באיזשהו שלב גם שאלתי אותו כמה חברות היו לו מאז שהוא אמר לי ש..
לא הספקתי להשלים את המשפט והוא ישר אמר שאחת.
אז...הייתה את זאת שהוא היה איתה בזמן שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי..
ועוד אחת אחרי זה. שזה מאוד מעניין, כי הוא ממש אוהב אותי. [ ואני לא סגורה אם אמרתי את זה בציניות או לא.]
הוא הבריז מיום רביעי. הוא ביקש משלומי למסור לי שהוא עייף.
כעסתי. אמרתי לשלומי להעביר לו הודעה שאני לא ממש רוצה איתו קשר ושיראה את העניין כסגור.
מאוחר יותר שלומי אמר שאמא של ב' כועסת עליו בגלל הסילוק ולא מסכימה לו לצאת.
הגיוני. אבל מה אני אמורה לעשות? לצאת איתו בשבת? לסגור את זה מול כולם?
עוד נקודה מענינת שהתרחשה היום. ק' וש' היו בטוחים שאני סחבקית ללא גבולות.
לקחו את התיק שלי ושמו אותו על הגג של התחנה, היו בטוחים שאני אתחנן שיורידו אותו או אצחק או וואטבר.
בהתחלה ביקשתי מהם שיורידו אותו. אם היה לי מצב רוח אולי הייתי רודפת אחריהם קצת או מרביצה להם או צוחקת,
אבל זה לא המצב. אחרי שהם סירבו להוריד אותו, התקשרתי לב' כדי שיגיד לש' להוריד את התיק שלי.
כשסיפרתי לו מה קרה, הוא אמר בקול כועס "תביאי לי את ש'". הייתי בטוחה שתוך שניות התיק שלי יורד מהתחנה.
"חחחחחחחחחחחחחחחח תמשיך ככה הוא אומר לי !"
אני עדין לא מבינה למה הוא אמר את זה. אבל אוקיי. בסוף כמובן שק' הוריד לי את התיק,
והם עוד ניסו להצחיק אותי כדי שאני אחזור לדבר איתם, והתנצלו, והתקשרו, ואיתם אני מדברת.
אני לא סגורה על ב'. התקשרתי אליו כי הייתי בטוחה שהוא יתמוך בי. או יעזור לי. או משהו.
אני לא רואה את זה מסתדר. אני שוקלת מאוד ברצינות אם לצאת בשבת או לא.
זה היה אחד.
והשני ...
לא מזמן כתבתי פוסט על שנאה. וכן, השנאה למ'.
זה טיב היחסים בינינו, אהבה-שנאה. זה מצחיק כי התחלנו מהחברים הכי טובים, וניסינו את הקטע של להיות חברים
וזה נהרס ועכשיו זה כל מה שנשאר לנו.
אז הוא בא והתנצל על הריב המטופש שהוא יצר [בגלל שקראתי לו גיי הוא לא דיבר איתי שבועיים ! ]
ו...כן. משם דיברנו הרבה וביום שישי אחד כל הנושא נפתח.
אני מאוד, מאוד נמנעת מהמילה א ה ב ה . זה כל כך גדול וזה כל כך לא אני.
זה יישמע מוזר, אבל אני אוהבת כשהוא גורם לי לקנא. לבוא אליו כשהוא לבד ולחייך אליו
ולהגיד לו "מיכל הא?.." [סתם כתבתי שם.]
כל הקטע של הרחוק- קרוב. אוהב- לא אוהב. זה כל הקטע שלי.
אני והוא יוצאים לבד לטיול משצים ב24 - 25. אני צריכה לשקול צעדים.
אגב, אם יש מישהו שיוצא לטיול...תודיעו אולי נפגש :)
אז מה עושים?
המאצ'ו שמחליף חברות כמו גרביים, או הביישן שבחיים לא יעשה צעד ראשון?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
