לפעמים אנו מרגישים כאילו אנו עוטים על עצמנו מסכה כאילו שלהיות אתה עצמך זה לא מספיק טוב לאחרים.כאילו שאם לא תעמיד פני שאתה מישהו שאתה בעצם לא, לא יאהבו ויקבלו אותך כמו שאתה.
אבל אם מתחילים בשקר אחד סביר להניח שתצטרך להמשיך לשקר ולהעמיד פנים אבל בסוף אתה זה שיוצא ונפסל אפילו שאתה משחק את המשחק הכי טוב משאר השחקנים.הכל יתפוצץ ויחמוק מבין האצבעות בלי שנרגיש כי אנו כבר חיים חיים של אחרים.אבל ככה כולם משחקים את משחק המסיכות כולם מעמידים פנים שהם מישהו שהם לא וגם לא יהיו ומי שמוריד את המסכה כדי לשאוף אוויר יוצא ולעולם לא יוכל לחזור.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
