פלאפי הארנב המעופף

אירגנתי חופשה בחוצלארץ לסוף החודש. וזה מדהים כמה שזה שיפר את מצב הרוח שלי!

הגעתי לנקודה שכל יעד חופשה החל מלבנון בחורף וכלה בצ'צ'ניה המשתקמת יתקבל בברכה כל עוד זה כרוך בעלייה על מטוס, המראה, נחיתה, ונשימה של אויר אחר וגם החוויה של להיות במקום אחר. כל מקום חוץ מכאן. וזה אומר גם מזג אויר שונה.

יש משהו באבק הארץ-ישראלי שכבר יוצא לי מכל החורים. מילולית ולא מילולית. אני חייב פעם בשנה לצאת מכאן ולנשום אוויר אחר. זה כבר מעבר לטעינת מצברים. את זה אני משאיר לשי אגסי.

אני לא הולך לטעון מצברים, אני הולך לשקם את העצבים ההרוסים שלי. כי אם אני לא מקבל את מנת החו"ל שלי, אני מתפרק. וזה מאוד לא טוב.

תקראו לזה התפנקות, אני קורא לזה השרדות.

ברמה של -  גם אם אין לי באמת את הכסף הנדרש לצאת לטיול, אני אפרוס לתשלומים, אקח הלוואה, ואמכור את גופי (אחרי הטיול כמובן) כדי לאפשר את מימושו.

ואני שונא תשלומים והלוואות.