פלאפי הארנב המעופף

אז ככה. אין עדיין הדים לקריאות המהפיכה שלי, אבל אני ממשיך ובונה את העניין.

קודם כל, זו חוכמה מאוד קטנה להתלונן בלי להציע פתרונות למה שלא בסדר.

אז לפני שאני אכן אציע פתרונות, הייתי רוצה לומר שיש המון פתרונות שכבר הוצעו, וחלקם אפילו על ידי ועדות (כן, שוב אלה) וגופים שממשלתנו היקרה מימנה ובנתה כדי לשפר את איכות חיינו (לכאורה).

אבל.. בדיוק כמו משרד מבקר המדינה, אף אחד מהגופים האלה לא קיבל סמכויות ביצוע. כל מסקנה והמלצה של כל אחת מהוועדות הללו שאיכלסו מטובי המוחות בתחומם, עברו להחלטת הממשלה או הכנסת, ובדרך כלל סיימו את מסלולן בפח. (אחרי שעלה לנו משלמי המיסים הון לא קטן לממן את כל המחקרים והישיבות)

יש פה קו מקשר של אינטרסים ברורים. הממשלה, והכנסת לא רוצים לבזבז כסף עלינו (על חברי הכנסת והממשלה המנופחת וכל המנגנונים המיותרים שלה לעומת זאת, אין שום בעיה לבזבז), והכי חשוב, הם לא מעוניינים בשום פיקוח על מה שהם עושים, כמה כסף הם מבזבזים, ולמה.

יש גופי פיקוח, כן. מי מפקח? נכון, הכנסת מפקחת על הכנסת.

עוד דוגמא קטנה: המפקח על הבנקים. (נראה לי שכבר הזכרתי אותו בפוסט הקודם) הוא אמור לפקח על הבנקים. על מי הוא מפקח? על הכנסת שחס וחלילה לא תעביר חוקים נגד הבנקים. האינטרס שלו הוא הגנה על בנק ישראל. אבל האינטרס המסתמן האמיתי שלו זהה לזה של כל הבנקים הגדולים בארץ.

אז יאללה, בואו נעבור לפיתרונות אפשריים:

1. בנקים - נקודה כואבת לכולם. בכיס ובכלל. הפיקוח על הבנקים הוא בדיחה. מתי בפעם האחרונה הרגשתם שיש מישהו לצידכם שעוזר להלחם נגד הגופים הגדולים האלה שמנצלים אותנו? נכון שהם מנצלים אותנו בשיטת "מצליח", אבל תמיד מצליח להם! וזה בגלל שאנחנו מתייאשים מראש.

הפתרונות כאן הם בשני חלקים: אחד, להתאגד לקבוצת לחץ צרכנית. זה יכול להיות רק בנושא הבנקים כדי למקד את הנושא ולא להתפזר, אבל זה יכול להפוך למועדון צרכנות ענקי, גדול יותר מ"חבר" או מ"הוט" שיכול להשיג תנאים שלא דמיינתם - בגלל המסה שהוא מייצג.

החלק השני הוא הפעלת לחץ על הממשלה שלנו, שתקים גוף חיצוני בלתי תלוי, שמפוקח על ידי עמותה ללא מטרות רווח, והוא יפקח על הבנקים ויקבל סמכויות ביצוע! משמע, סנקציות בכל הפרה. עמלות בסיסיות יבוטלו. כל עמלה ועלות שהבנקים ירצו ליישם תעבור ביקורת קפדנית ואם לא תהיה מוצדקת - לא תאושר. תהיה ריבית מינימום בחסכונות, וריבית מקסימום במשיכת יתר. וזו רק ההתחלה והבסיס.

2. מיסים - מיסוי הוא הכלי של הממשלה שמאפשר לה להתקיים ולתפקד. אבל כוונת המחוקק המקורית לא הייתה (אני מקווה) להפוך את האזרחים לפרה החולבת שהפכנו אליה כיום. המיסוי בארץ הוא מעבר לכל הגיון. התירוץ של תקציב הביטחון הענק הנדרש להגנת המדינה לא מחזיק מים מפני שכל הזמן מתברר שהבזבוז שנעשה בשם התקציב הזה הוא עצום. בגלל שאין עליו פיקוח.

אז מה עושים? מפרידים את רשות המיסוי ממשרד האוצר. למשרד האוצר לא צריכה להיות יד ורגל בנושא המיסוי בכלל. פשוט מפני שהאינטרס שלו הוא טובת הממשלה והכנסת שהם הגופים להם הוא מדווח, ולא טובת האזרח. החלטות מיסוי ייעשו בגוף עצמאי שאינו נגוע באינטרסים זרים. וגם הגוף הזה יהיה מפוקח. המיסים שאנחנו צריכים לשלם חייבים להיות הגיוניים ויש להשתמש ברגישות ומחשבה גם לגבי מצב כלכלי של אדם ולא להתייחס אליו כאל מספר ללא שם.

3. סלולרי,תקשורת,טלויזיה - כל אלה הם גופים שמפוקחים ברמה שונה ולא אחידה. בתחום האינטרנט למשל, יש תחרות שמורידה את המחיר ומטיבה עם הצרכן. בטלויזיה הרב-ערוצית המצב הוא קצת שונה והתחרות מאוד דלילה עד בלתי קיימת, והמצב הכי גרוע הוא בחברות הסלולר שמהוות קרטל גם אם קשה להוכיח זאת למעשה, העובדות בשטח אומרות הכול.

אז איך פותרים את זה? קודם כל, יש לנו גופים שאמורים לפקח על כל התחומים הללו. בין אם זה משרד התקשורת, משרד האוצר או/ו הרשות להגבלים עסקיים. אבל היות וכמו שאנחנו רואים הם לא ממש מתפקדים בנושא, יש להפעיל את משרד מבקר המדינה, ולתת לו שיניים!!!

כל חריגה וחשד לתיאום מחירים, יביאו לסנקציות מיידיות. כאלה שיכאבו יותר ויותר. הכי טוב שיהיה סולם עונשים קשיח וקבוע. עשית "א", קיבלת "ב". אין צורך להוכחה מעבר למצב בשטח.

וזה נכון לכל רשת חנויות וסניפים בארץ. יהיה צריך לעבות את מערך הפיקוח, אבל זה אפשרי.

4. גופי הממשלה ומשרדיה - לא ממש עושים את העבודה שלהם. צריך לקבוע סטנדרט מסוים של עבודה. להגדיר לוחות זמנים קבועים לכל פרוייקט ואם עיכובים קורים באשמת אדם או אגף כזה או אחר, זה יתבטא בניכוי שכר, לעומת בונוסים לעידוד במקרה של הקדמת לוחות זמנים. מי יפקח על הממשלה? מבקר המדינה שיהיה משרד לווייני ונפרד מהכנסת והממשלה.

5. פשע - אוהבים לומר שזו מכת מדינה, והמשטרה לא עושה את המוטל עליה. בסופו של דבר זה מסתכם בשני דברים: אינטרס, ותקציב. קיימים אינטרסים להחליש את המשטרה. אינטרסים שלהערכתי הם כלכליים במהותם. אם הגוף הזה ייכשל, יהיה צורך להפריט אותו..

אז מה עושים? מכפילים את תקציב המשטרה לשנה אחת. לאחר מכן בודקים ביצועים ורואים אם יש צורך בתוספות נוספות. מחזירים את שוטרי המקוף. היו כאלה פעם כאן. ברגע שיש שוטר כמעט בכל רחוב, יש מסירות לתפקיד, וגורם הרתעה שקשה להתעלם ממנו. מין הסתם מספר השוטרים יעלה בגדול. וכך גם משכורתם.

וזו רק ההתחלה..