פלאפי הארנב המעופף

זה נכון. כולנו מפלצות אנוכיות.

כל מה שאנחנו עושים זה בשביל עצמנו. וזה כולל מעשים "אלטרואיסטיים".

את אלו אפשר לתייג תחת "הרגשה טובה" - או במילים אחרות, להרגיש שאנחנו טיפה יותר טובים מכל אחד אחר.

אני לא אומר שטוב לב, או רחמים (לא עצמיים), או כל תכונה טובה אחרת - לא קיימים. הם קיימים. אבל בבסיסם הם משרתים מטרות אנוכיות.

גם כאשר נדמה שמישהו עושה משהו לגמרי ממניעים של אהבה לאחר, ביטול העצמי וכו' וכו' - אי אפשר לומר שזה נקי ממניעים של אהבת העצמי.

למה זה חשוב? כי הרבה אנשים מרגישים שמשהו חסר להם בחיים. כמו מין גירוד פנטום כזה. משהו שיוצר חוסר נוחות, אי שקט. הרבה תורות ודתות מנסות להעביר את המסר שבשביל להתקדם מבחינה רוחנית צריך להגיע להתעלות. וחלק מההתעלות זה ביטול העצמי. אפילו לשניה.

לי זה קשור עם האטת המחשבות עד ריקון הראש מתנועה של כל מחשבה. זה קרוב לבלתי אפשרי.

אולי זה חלק מהאבולוציה של האדם. אם האדם יישאר בחיים מספיק זמן (ולא יכחיד את עצמו או ייעלם כתוצאה מאסון טבע זה או אחר) - אז אולי פעם נגיע למקום מבחינה נפשית שיאפשר לנו לעבור לשלב הבא של קיום. 

אם נצליח להפסיק להיות קטנוניים. אולי.