פלאפי הארנב המעופף

חלק גדול מהחיים שלי הרכבתי משקפיים. בערך מגיל 12.

יש כאלה שאומרים שהם הופכים להיות חלק מהפנים שלך, אבל בשבילי זה מרגיש אחרת.

אני זקוק להם, הם מרגישים כשכבה נוספת ביני לבין העולם, אך מעבר לסיוע שלהם בחידוד התמונה של העולם מסביבי, הם דיי מהווים מטרד לפעמים.

לדוגמא: המשקפיים שבהם השתמשתי בעשר (!) השנים האחרונות כבר נשרטו לגמרי, והמצבטים שלהם נראים כמו ניסוי בביולוגיה, אבל קשה לי להפרד מהם. רציתי לחדש אותם, אבל אצל האופטומטריסט הזהירו אותי כי משקפיים לאחר זמן כה רב עלולים להשבר כאשר ינסו להחליף להם עדשות.

אין מה להציע לי עדשות, כי אין לי שום רצון להדביק משהו לעין שלי. וניתוח לייזר גם לא ממש מושך אותי. (אני גם לא בטוח שאני מועמד אפשרי)

משקפיים הם עוד אביזר שצריך להזהר איתו, ולזכור שהוא נמצא עליך. אם מטיילים צריך להשמר ממים, שריטות, נפילות ועוד ועוד. שלא לדבר על העלות של החלפה ותיקונים. הם הופכים להיות מין איבר ניתק שלך, אבל שביר ויקר.

אצלי יש גם את העניין של בחירת מסגרת. על פניו נראה עניין פשוט, אבל כשאני מגיע לחנות, לוקח לי לפחות שלוש שעות לבחור מסגרת.

אז יש לי משקפיים חלופיות, אבל משום מה, למרות שהמספר כנראה נכון, הם לא מרגישות בסדר. מרגישות לי מוזר. כבר הלכתי למומחים, ועשיתי בדיקות, ואין תשובה ברורה ל-"מדוע?"

עכשיו אתם מבינים מדוע אני נשאר עם המשקפיים שלי עשר שנים?