פלאפי הארנב המעופף

אם אתם חיים לבד, או שהייתה תקופה שבה חייתם לבד (או כשותפים בדירה) - אולי תבינו את הפוסט הבא.

זה נובע בחלקו מהמגורים לבד, אבל זה קשור גם לאופי ללא ספק:

העצלנות. איך היא מתבטאת? דוגמא קטנה: אם אני מכין אוכל, אני משתדל לעשות זאת עם המינימום האפשרי של כלים כדי שלא אצטרך לשטוף הרבה. אני אשתמש בכפית של הקפה כדי לחתוך את הבננה למשל.

אני אדחה כל מה שאפשר לדחות למחר. ומחר אני אדחה למחרתיים.

אם שפכתי משהו על הרצפה, והחדר מלא בשפנפני אבק, אני אנקה רק את מה ששפכתי ואתעלם באלגנטיות (או שלא) מהשאר.

שלא תבינו לא נכון, אני לא אוהב לחיות בלכלוך, ואני אכן אנקה כשהלכלוך יגיע לרמה נראית. אבל עד אז אני אהנה מרוגע ועצלנות משובחים.

מצד שני, אני לא אשאיר כלים בכיור לאורך זמן. זה יותר מסיבות מעשיות של המנעות ממכת ג'וקים ונמלים.

וכאשר חיים עם מישהו או מישהי (בין אם אלה שותפים לדירה, או לחיים), צריך להתפשר ולעשות יותר ממה שהייתם עושים כשחייתם לבד. לצערי.

ועם כל זה, אני ראיתי חדרים ודירות של אנשים אחרים - ובואו נאמר שמצבי הרבה הרבה יותר טוב. (וזה לא אני בתמונה למי שתוהה)

מה איתכם?