פלאפי הארנב המעופף

אנחנו עסוקים בחלק גדול מהזמן בהמצאת תירוצים: אני עייף, אין לי כוח, אוכל לעשות את זה גם מחר, לא מתחשק לי.

אבל אנחנו לא עושים לעצמנו טובה. להיפך.

כל פעם שאנחנו ממציאים תירוצים, אנחנו נכנסים לחוב עם עצמנו.

כל דחייה הופכת לעוד שורה בספר החשבונות שלנו, ולמרות שאנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו שוכחים דברים מהר, דברים כאלה לא באמת נשכחים.

הם מצטברים ועובדים על התת מודע שלנו, כמו זבל שמצטבר, ויוצרים חסמים וקרעים באמינות שלנו כלפי עצמנו.

מבלבל? לא ממש. בוא נאמר שפתחתם חשבון לקנייה בהקפה אצל המכולת השכונתית (אין כמעט דברים כאלה היום, אבל בואו נניח). עוברים כמה שבועות, החוב שלכם תופח ותופח. עובר עוד חודש חודשיים, ובעל המכולת מתחיל לחקור מתי הוא יקבל את הכסף שלו. אבל אתם מתעלמים.

אם תעשו את אותו דבר לעצמכם, תתרגלו בעצם לשקר לעצמכם. והאמינות שלכם תרד, ואז ייעשה קל יותר לשקר וקל יותר לתרץ וקל יותר לחרבן את החיים. בדרך כלל קל (בטווח הקצר) הוא הרבה יותר קשה בטווח הבינוני והארוך.

אז מה לעשות? להפסיק לדחות, ולהפסיק לתרץ. לעשות את הדברים הקשים קודם ואת הקלים אחריהם, אבל בלי לדחות.

ברור שזה לא קל. זה אפילו קשה ובעיקר לאחר שהתרגלתם לשקר ולתרץ לעצמכם ולאחרים.

אז מתחילים בקטן. משימה קטנה בעבודה - במקום לומר "אעשה את זה מחר" - תעשו את זה עכשיו. גם אם זה מבאס ומעצבן אתכם. זה ישתלם ויאפשר להפסיק לדחות דברים גדולים יותר.

וזה ישפר את האמינות שלכם בעיני עצמכם - ולמעשה יבנה את האופי שלכם ויחזק אותו.

בהצלחה!