פלאפי הארנב המעופף

בבחירות הממשמשות וקרבות, כמעט כל הפוליטיקאים המכהנים שמבקשים את קולנו מתחפשים לחולי אמנזיה (שיכחה). הם מצפים שנשכח איך הם הבטיחו הבטחות בפעם האחרונה שלא רק שלא קיימו, אלא הצביעו נגד קיומן בשעת הכושר. השיכחה היא כמובן סלקטיבית, כאשר הם מבליטים את מה שהם תופסים או מנסים לשדר כהצלחות שלהם.

אז מה נעשה? איך נברור את המוץ מהתבן ונחליט מי שווה את הקול היקר שלנו? תודות למחאה של 2011, התעוררו וקמו קבוצות רבות ברחבי הארץ שמטרתן לשפר את המצב בהרבה דרכים קטנות וממזריות. אחת מהן היא היוזמה "מאה ימים של שקיפות" - שבה גויסו תרומות במימון המונים כדי לערוך מעקב אחרי נבחרי הציבור שלנו ותיפקודם במסגרת התפקיד שלהם. המעקב שנערך במהלך מאה ימים, מראה תמונה אמיתית של הבטחות ושברן, הסכמים קואליציוניים, וטבעם ההפכפכך וחסר הנאמנות של הפוליטיקאים שלנו ששמים מרחק גדול בין המילה שלהם לביצועה במציאות.

בנוסף למאה ימים של שקיפות יש את אתר "כנסת פתוחה" שהוקם כדי לספק מידע לציבור בנוגע לכנסת ולמתרחש בה - הצעות חוק ומי היה נוכח בהצבעות עליהן. מי הצביע למה ואיך, השוואת הצבעות בין חברי כנסת, קריאת פרוטוקולים ועוד מידע שהכנסת עצמה הייתה אמורה לספק במסגרת חוק חופש המידע, אך מושכת את רגליה כבר שנים, כי אזרח ללא מידע הוא אזרח קל יותר להשפעה.

אין בפוסט הזה איזושהי המלצה על מפלגה כזו או אחרת, פוליטיקאי כזה או אחר. ההמלצה היא לא ללכת עיוורים אחרי הצהרות מפוצצות, הבטחות זולות, ושקרים בוטים. לשבת קצת, לוודא שההצבעה שלך הולכת למקום שמייצג אותך ואת עמדותיך בצורה נאמנה ככל האפשר, כדי שביום הבחירות נדע שעשינו את כל מה שיכולנו במקום לבכות להתאונן או לעשות טעויות.

בהצלחה וחג שמח!