הפתגם שבכותרת מגיע מהיפוכו של ה"פתגם" המקורי - שהוא למעשה קללה במסווה. האיחול "שתחיה בזמנים מעניינים" הוא בעצם קללה כי חיים מעניינים הם חיים עם אירועים רבים ובד"כ גם סכנה מרובה. בעיקר בזמנים שבהם נחקק הביטוי.
הנה מספר כותרות מעיתוני היום (נלקחו מאתרי חדשות דוגמת מעריב-YNET, NRG-ידיעות אחרונות ואחרים):
בפעם ה-3 תוך שבוע: "ישראל תקפה בסוריה"
גבול סוריה: 4 מחבלים חוסלו כשניסו להניח מטען
נפאל: מניין ההרוגים מטפס. פצועים וחולים ברחובות
בליכוד מאשימים: "דרעי מעכב את הקמת הממשלה"
יפן: האוכלוסייה התכווצה תוך שנה ברבע מיליון
שלושה חיילים הואשמו בעבירות ביזה במבצע "צוק איתן"
אין מה לומר, החיים שלנו לא משעממים. בדרך כלל מסיבות שליליות. אבל לא תמיד...
התקשורת, ולא רק זו הישראלית, נמשכת באופן מגנטי לחדשות שליליות וזו הסיבה שבעיתון טיפוסי (בין אם ברשת או בעולם האמיתי) נמצא לפחות 80 אחוזים של חדשות עצובות, קשות, או מדכאות.
כדי למצוא את החדשות החיוביות או המשמחות נצטרך לחפור ולברור עד שנגיע לחדשות הקבורות בעומק האתר או העיתון. לפעמים בצד האחורי באותיות קטנות, או במעבי האתר כאשר מחפשים לפי נושאים.
האם זו אשמת התקשורת? לא ממש. זוועות ועצב מוכרים עיתונים (לצערם ולצערנו) יותר טוב מאשר "חתולה ושני גוריה ניצלו מדריסה באמצע נתיבי איילון". (אפילו אם נחליף "חתולה ושני גוריה" ב"שלושה אחים")
האם זה ישתנה? גם לא סביר להניח. טבע האדם הוא כזה שהוא יעצור בכביש כדי להסתכל על תאונה רבת נפגעים, אבל ברוב המקרים לא יעצור לעזור לאדם שהתמוטט או צולע בצד הדרך. זה לא נובע רק מרוח הזמנים שבה הרחוב הישראלי (או כל רחוב) הפך לבלתי בטוח ואנשים מפחדים להתערב פן יבולע להם - אלא מאנוכיותם המתגברת של אנשים.
הטכנולוגיה שהביאה לנו את סיפור "
טיסת השוקולד" וכל הסיפורים הדומים שצפו בעקבותיו, מביאה אלינו מראה צלולה במיוחד שמשקפת את החיים שלנו בצורה.. לא כל כך מחמיאה. כיום, דברים שנעשים בפומבי ובעבר היו עוברים ללא תגובה, הופכים לפוסט ויראלי תוך שניות או דקות וחושפים את החולשות והכיעור האנושי במלוא הדרם.
תופעת הביוש (Shaming) ברשת הפכה לנפוצה ביותר, ולמרות שזהו כלי רב עוצמה לטיפול האדם הקטן בעבירות המלוכלכות שקשה לפעמים להוכיח בפורומים משפטיים (כמו הטרדה מינית, או גניבה שלא נחשבת לחשובה מספיק עבור המשטרה) - זהו גם כלי שעשוי לפגוע בחפים מפשע - אם בגלל ששמם דומה לזה של העבריין המוקע, או בגלל שנעשתה טעות בזיהוי או אפילו האשמה במזיד.
חזרה לנושא הפוסט - לדעתי, לפעמים כדאי חיים משעממים. גם אם בשוויץ למשל, בירת החיים המשעממים, יש אחוז גבוה יחסית של התאבדויות. אפשר וצריך תמיד לאזן.
מה אתם חושבים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פוקס