פלאפי הארנב המעופף

זוכרים את התקופה לפני האינטרנט? אולי אתם לא מספיק.. זקנים בשביל זה, אבל אני כן. אני זוכר תקופה שבה לא היה אינטרנט, והיינו תלויים הרבה פחות בטכנולוגיה.

אלה לא היו חיים פחות טובים. הצורך הזה לשתף את כולם בהגיגים ומחשבות אישיים קם רק עם התקדמות הטכנולוגיה. אנחנו משתמשים כיום בטכנולוגיה כקב - תמיכה למישהו שצולע. הצליעה היא לא פיסית, אלא פסיכולוגית.

אין לי בעיה עם שיתוף הגיגים, רק עם שיתוף החיים עצמם. לשתף מחשבות על אקטואליה, אירועים כלליים, פוליטיקה וכדומה - סבבה. אבל לשתף את העולם במה אכלנו לארוחת בוקר ולמה אנחנו שונאים להתעורר מוקדם - זה סתם הקאה רגשית.

היכולת "להתפרסם" לשתי שניות ברמה גלובאלית גורמת לאנשים לעשות דברים מטומטמים או לפחות מטופשים, ואולי גם מקדמת אלימות לשם אלימות. דוגמא קלאסית לכך היא פרסום סרטונים ביוטיוב שבהם ילדים עשירים קונים גאדג'ט חדש ויקר (כמו השעון החכם של אפל, או אחד מהמכשירים האחרים שלהם) ומנפצים אותם מול המצלמה בצהלות אידיוטיות. זו דוגמא קלאסית להתנהגות אלימה - גם כאשר האלימות עצמה לא מופנית כלפי יצור חי.

בלוגים מהווים סוג אישי יותר של מדיה, ומשמשים אותנו ככלי לשחרור קיטור - דבר טוב כשלעצמו, אלא שהוא מרחיק אותנו מתקשורת בין-אישית ישירה - עם אנשים חיים ולא שמות על המסך.

האם אתם בעד, או נגד?