לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פלאפי הארנב המעופף

ברוכים הבאים לפלאפי הארנב המעופף! עקב קוצר במקום, לא אוכל לתאר את כל הדברים המופלאים שעליהם אכתוב, אך אנסה לתת כמה מילים: הבלוג הזה הולך לעסוק בחיי, ובדברים המסעירים המטורפים ולפעמים המשעממים עד מוות שעוברים עליי. אם אתם בעלי לחץ דם גבוה, אולי תשבו?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

4/2015

שיהיו לכם חיים משעממים


 






הפתגם שבכותרת מגיע מהיפוכו של ה"פתגם" המקורי - שהוא למעשה קללה במסווה. האיחול "שתחיה בזמנים מעניינים" הוא בעצם קללה כי חיים מעניינים הם חיים עם אירועים רבים ובד"כ גם סכנה מרובה. בעיקר בזמנים שבהם נחקק הביטוי.




הנה מספר כותרות מעיתוני היום (נלקחו מאתרי חדשות דוגמת מעריב-YNET, NRG-ידיעות אחרונות ואחרים):





בפעם ה-3 תוך שבוע: "ישראל תקפה בסוריה"




גבול סוריה: 4 מחבלים חוסלו כשניסו להניח מטען




נפאל: מניין ההרוגים מטפס. פצועים וחולים ברחובות




בליכוד מאשימים: "דרעי מעכב את הקמת הממשלה"





יפן: האוכלוסייה התכווצה תוך שנה ברבע מיליון




שלושה חיילים הואשמו בעבירות ביזה במבצע "צוק איתן"



אין מה לומר, החיים שלנו לא משעממים. בדרך כלל מסיבות שליליות. אבל לא תמיד...

התקשורת, ולא רק זו הישראלית, נמשכת באופן מגנטי לחדשות שליליות וזו הסיבה שבעיתון טיפוסי (בין אם ברשת או בעולם האמיתי) נמצא לפחות 80 אחוזים של חדשות עצובות, קשות, או מדכאות.

כדי למצוא את החדשות החיוביות או המשמחות נצטרך לחפור ולברור עד שנגיע לחדשות הקבורות בעומק האתר או העיתון. לפעמים בצד האחורי באותיות קטנות, או במעבי האתר כאשר מחפשים לפי נושאים.


האם זו אשמת התקשורת? לא ממש. זוועות ועצב מוכרים עיתונים (לצערם ולצערנו) יותר טוב מאשר "חתולה ושני גוריה ניצלו מדריסה באמצע נתיבי איילון". (אפילו אם נחליף "חתולה ושני גוריה" ב"שלושה אחים")

האם זה ישתנה? גם לא סביר להניח. טבע האדם הוא כזה שהוא יעצור בכביש כדי להסתכל על תאונה רבת נפגעים, אבל ברוב המקרים לא יעצור לעזור לאדם שהתמוטט או צולע בצד הדרך. זה לא נובע רק מרוח הזמנים שבה הרחוב הישראלי (או כל רחוב) הפך לבלתי בטוח ואנשים מפחדים להתערב פן יבולע להם - אלא מאנוכיותם המתגברת של אנשים.


הטכנולוגיה שהביאה לנו את סיפור "טיסת השוקולד" וכל הסיפורים הדומים שצפו בעקבותיו, מביאה אלינו מראה צלולה במיוחד שמשקפת את החיים שלנו בצורה.. לא כל כך מחמיאה. כיום, דברים שנעשים בפומבי ובעבר היו עוברים ללא תגובה, הופכים לפוסט ויראלי תוך שניות או דקות וחושפים את החולשות והכיעור האנושי במלוא הדרם.

תופעת הביוש (Shaming) ברשת הפכה לנפוצה ביותר, ולמרות שזהו כלי רב עוצמה לטיפול האדם הקטן בעבירות המלוכלכות שקשה לפעמים להוכיח בפורומים משפטיים (כמו הטרדה מינית, או גניבה שלא נחשבת לחשובה מספיק עבור המשטרה) - זהו גם כלי שעשוי לפגוע בחפים מפשע - אם בגלל ששמם דומה לזה של העבריין המוקע, או בגלל שנעשתה טעות בזיהוי או אפילו האשמה במזיד.

חזרה לנושא הפוסט - לדעתי, לפעמים כדאי חיים משעממים. גם אם בשוויץ למשל, בירת החיים המשעממים, יש אחוז גבוה יחסית של התאבדויות. אפשר וצריך תמיד לאזן.

מה אתם חושבים?

נכתב על ידי פוקס , 27/4/2015 06:14   בקטגוריות מחשבות, בריאות, טכנולוגיה, פוליטיקה, אקטואליה, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נפאל - האדמה רועדת


 





 


בשנים האחרונות התרגלנו לסדרה של אסונות טבע שמתחרים בחומרתם זה בזה.


החודש הגיעו אלינו שניים גדולים - אחד קשור להתפרצות הר געש גדול בצ'ילה - דבר שיצר עמוד אבק וחלקיקים עצום בגודלו שיוצר סערות ברקים מקומיות ומרהיבות אבל גם יגרום לשינויי מזג אויר ומחלות דרכי נשימה בצ'ילה כמו גם במדינות ואיזורים סביבה. קבלו תמונה:







האירוע השני שהחל אתמול (ה-25 באפריל, 2015) הוא רעידת אדמה מרשימה בעוצמתה (7.8-7.9 בסולם ריכטר). הרעידה אירעה בעד שמונה מוקדים סביב הבירה קטמנדו, וההשלכות שלה מגיעות למרחקים גדולים, כולל הר האוורסט שבו נגרמה מפולת שלגים שקברה מספר מטפסים (כולל בכיר בענקית החיפוש, גוגל), וכמובן קריסת בניינים בקנה מידה ענק - הן בבירה והן בערים הסובבות אותה. עדים מספרים על נפילות של סלעי ענק כמו גם מאות ואלפים הלכודים מתחת להריסות הבניינים. נכון לעכשיו מספר ההרוגים קרוב ל-2000, והמספר צפוי לגדול בהרבה בימים והשבועות הקרובים.

ישראל שלחה שני מטוסי ג'מבו באמצעות אל-על - אחד עם נוסעים - בעיקר אנשי חילוץ ורפואה לסיוע, וגם כדי לאפשר רכבת אווירית לישראלים הנמצאים באיזורי האסון, והשני עם מטען של מזון ותרופות עבור הפצועים והנפגעים.

אנחנו מסתכלים על האירועים הללו בטלוויזיה, ובאמצעי התקשורת השונים, מצקצקים לעצמנו, אבל לא מקדישים יותר מדי מחשבה לעובדה שאנחנו בישראל חשופים לאירוע סייסמולוגי בסדר גודל כזה או גדול יותר שעשוי לשטח ערים באותו אופן בדיוק. ישראל שוכנת על תפר בין שני לוחות טקטוניים גדולים, ורעידת אדמה בקנה מידה גדול צפויה בזמן הקרוב - למרות שקשה מאוד לחזות מועד מדויק או אפילו חלקי.

האם אנחנו מוכנים לאירוע כזה? על הנייר כן. במציאות, קצת (או הרבה) פחות. מספר הבניינים שעמידים ברעידת אדמה הכולל את אלה שעברו הליכי "תמ"א 38" אינו גבוה במיוחד, וגם כאלה מתוכננים לעמוד בעוצמה מסויימת ולא ימנעו נפגעים, אלא בעיקר יקטינו את כמות ההרוגים. תל אביב למשל, מלאה בבניינים שנבנו בשנות ה-30 עד שנות ה-70 של המאה שעברה, חלקם הגדול מתפורר, ויהפוך לתילי אבק כאשר אירוע כזה יגיע.

אז אולי כדאי למנהיגינו "הדגולים" להסתכל רגע החוצה, ולשלב ידיים וכוחות עבור מטרה משותפת של הצלת חיים, במקום לחכות לוועדה חסרת התועלת הבאה שתורכב כנראה מניצולים כאלה ואחרים.

מה אתם חושבים?

 

נכתב על ידי פוקס , 26/4/2015 06:48   בקטגוריות חוצלארץ, מחשבות, טלויזיה, אקטואליה, פסימי, אופטימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  פוקס

בן: 49



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
8,734
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 30 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)