לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פלאפי הארנב המעופף

ברוכים הבאים לפלאפי הארנב המעופף! עקב קוצר במקום, לא אוכל לתאר את כל הדברים המופלאים שעליהם אכתוב, אך אנסה לתת כמה מילים: הבלוג הזה הולך לעסוק בחיי, ובדברים המסעירים המטורפים ולפעמים המשעממים עד מוות שעוברים עליי. אם אתם בעלי לחץ דם גבוה, אולי תשבו?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

7/2009

אפשר לכבות את השמש בבקשה?




 

או לפחות להנמיך אותה?

המזגן באוטו עובד על ריק (רק אויר) ואני מרגיש כמו חביתה בלי שמן.

זה לא שאני מתלונן, אבל ההרגשה שהמוח מתאדה לאיטו היא לא הרגשה מהטובות שחוויתי.

וכן, אני יודע שאם נכבה את השמש כל החיים על פני כדור הארץ יסתיימו (בלהבלהבלה).

אבל אני חי לי ממזגן למזגן. וזה לא כיף בכלל. שלא לדבר על כאבי הגב.

תגידו, גם אתכם הקיץ הופך לחרמנים? שזה בכלל מוזר. הרי עם כל החום הזה והזיעה מי בכלל רוצה לעשות סקס?

אולי זה קשור למזגן..

כן, אין לי המון מה לומר היום, המוח עובד בסרק ומחשבות על מפלים וחופשות בשווייץ ממלאות את מה שנשאר ממנו.

קורה.

נכתב על ידי פוקס , 30/7/2009 11:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ברבריות!


החיים האלה מסובכים מדי! אפשר להחליף?

 

כל הזמן יש החלטות ודילמות וכל מיני דברים מעצבנים כאלה שמבוגרים חייבים להתמודד איתם!

 

למה???? למה דברים לא יכולים להיות פשוטים? למה אי אפשר להבין בלי מילים?

 

אולי הכי טוב היה אם אפשר היה לתקשר עם מרשמלו. תן מרשמלו אחד - זה כן. שני מרשמלו - זה לא.

 

ואם צריך תשובות יותר מסובכות, אז משתמשים בצבעים שונים.

 

ככה לא מתקשרים בצעקות או בדממה רועמת. שונא דממה רועמת.

 

ואז מתחילים לחשוב - האם זה מה שאני רוצה? האם אני נמצא איפה שאני רוצה להיות? אולי לא?

 

ספקות זה על הפרצוף.

 

בגלל זה עדיף להיות ילד. נכון, אין עצמאות, ונכון, כשמקבלים החלטות בשבילך אז זה לא תמיד מה שאתה רוצה,

אבל לפחות זה פשוט יותר והאחריות והכובד נמצאים אצל מישהו אחר.

 

אולי בכלל עדיף להיות חוצן. להם בכלל יש בעיות אחרות. איפה לנחות, מה קורה אם מתקלקלת האסלה בחללית, ומי השאיר את הפסטה על האש?? אסור בכלל לבשל באפס כבידה!

 

הלואי והייתי יכול לישון לפי הצורך. בא לי, אני מכוון את שעון השינה שלי ל-14 שעות, קליק, נרדם ולא מתעורר עד שעוברות 14 שעות!

 

שינה ארוכה יותר שווה רוגע נפשי. נראה לי.

 

מצד שני חיה לא הייתי רוצה להיות. יש לה אמנם חופש לכאורה מוחלט. אבל בתכל'ס הוא כולל את החופש להאכל על ידי חיה אחרת גדולה יותר ולהפוך להפרשה שלה בעתיד הלא רחוק. לא אוהב את אף אחת מהאפשרויות האלה.

 

מקווה לטוב.

נכתב על ידי פוקס , 29/7/2009 12:32  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ציורים של ארנבים


ניסיתי לצייר ציור של ארנב מעופף בשביל הבלוג <שיעול> החדש שלי.

זה נורא קשה לצייר במחשב! נראה לי שהכי טוב לצייר עם דיגיטייזר אבל אין לי אחד כזה.

בכל מקרה, יש לי משהו אבל נראה לי שזו סקיצה ראשונית שלא אשים כאן.

מה שבאמת רציתי לכתוב עליו זה במבה, והחלום שהיה לי אתמול בלילה.

במבה זה בלי קשר, אני סתם אוהב במבה ובמבה אוהבת אותי - אפלטונית לגמרי!

העכברוש קשור לחלום - מייד לאחר התמונה:

 

 


 

לגבי החלום שהיה לי אתמול בלילה, אז ככה, בחלומי היו שלושה אנשים, אחד היה אני.

או שבעצם כולם היו אני.

בכל מקרה, אחד היה אני, ואני נכנסתי לדירה חצי הרוסה, מטונפת וישנה. לא היה הרבה אור, אבל אני יכולתי לראות.

הדירה הייתה מאוכלסת. בהמוני עכברושים! הם היו על הריצפה, אבל רובם היו על הרהיטים, הספה, המזנון, כוננית הספרים..

המשכתי להכנס לתוך הדירה והתקדמתי לתוך המטבח. ידעתי שאני מחפש משהו. גם במטבח היו צבאות של עכברושים על כל משטח.

הם לא זזו ורק הסתכלו עליי ללא פחד. התחלתי לחפש בארונות, אבל התייאשתי עוד לפני שהגעתי למקרר, ויצאתי מהמטבח ומהדירה.

לאחר מכן, הגיע הבנאדם השני. הוא היה שונה בעובדה שהם פחדו ממנו. כל מקום שהוא התקרב אליו, העכברושים הפכו את גבם אליו וברחו.

הוא גם חיפש במטבח. עבר על הארונות וגם הסתכל בתוך המקרר. לא נראה שמצא שם משהו, והוא עזב.

האדם השלישי שנכנס לדירה היה מלך העכברושים. הוא עבר בדירה, ובכל מקום שבו היו עכברושים הם כרעו לפניו מחזיקים את כפותיהם במחווה של כבוד והערצה.

כשנכנס למטבח והרים את ידו, הם נסוגו לפנות לו מקום תוך הליכה אחורנית, עדיין מחזיקים את כפותיהם באותה צורת הערצה.

הוא חיפש באותם מקומות באופן יסודי, ונראה כי מצא משהו.

אינסטינקטיבית ידעתי שמה שהוא מצא היה מפתח, ושלאדם השני היה מנעול כלשהו. והאחד ללא השני אינו שווה דבר, אך ביחד הם בעלי ערך רב מאוד.

פיו. איזה חלום קודר על הבוקר. תנשמו עמוק. תרגעו. עכשיו אולי תלכו לפינת הקפה ותעשו לכם איזה קפה חזק. בשבילי תה. שניים סוכר. תודה.

נכתב על ידי פוקס , 27/7/2009 09:50  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  פוקס

בן: 50



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
8,734
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 30 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)