אהבה יכולה לשנות אותך

פרק ראשון

____________________________________________________________________________________________

"בוקר טוב,תתעוררי את תאחרי" אמי אמרה לעברי בזמן שהיא מושכת ממני תשמיכה

-"עוד חמש דקות" השבתי לה ומשכתי תשמיכה חזרה עלי

"את תאחרי ליום הראשון ללימודים שלך"

-"טוב אני מתעוררת",פקחתי את עיניי התיישבתי על המיטה ישבתי בערך במשך 4 דקות על המיטה.

כאילו שלמישהו באמת יש כוח לקום ב5 בבוקר עוד לפני השמש רק בשביל לא לפספס תהסעה לבית הספר החדש שלי

לבסוף קמתי הלכתי לשירותים,צחצתי שיניים,התארגנתי ויצאתי לתחנה ששם האוטובוס אוסף אותנו תחדשים לבית ספר שנמצא בכלל

בעיר אחרת.מצד אחד התרגשתי אני היה רופא כי זה בית ספר לרפואה וכי אני התחבר עם אנשים חדשים למרות שאני בחיים לא מצליחה

להתחבר לאף אחד.אך בכל זאת לקום כל בוקר ב5 בשביל ללכת עד התחנת אוטובוס ולחכות לו שיבוא לאסוף אותנו "ממש אין לי כוח לזה", חשבתי לעצמי בלב.הגעתי לתחנת אוטובוס וראיתי הרבה אנשים ראיתי כבר כולם מחוברים אז החלטתי להתחבר למי שלבד.

ראיתי בצד יושבת ילדה עם שיער מתולתל,רזה. היא נראתה מאוד עצובה ובודדה אז החלטתי ללכת להכיר אותה התקרבתי אליה ולהציג את עצמי אך היא קמה והתהלכה במקום בזמן שדיברה בפלאפון שלה עם אימה.כשהיא סימה לדבר עם אימה התקרבתי אליה.

"שלום,את מחכה לאוטובוס לעיינות?" שאלתי

-"כן,שמי סשה ומה שמך?"

"שמי סבטלנה,נעים להכיר אותך"

עבר קצת זמן ואז אמא שלי מתקשרת אלי:"האוטובוס עבר ולא ראה אותכם אז הם ישלחו לכם מיניבוס"

המיניבוס הגיע וכולנו עלינו עליו התיישבתי במקום הפנוי הראשון שראיתי,המיניבוס התחיל להתמלאות.

סשה התקרבה לעבר המקום הפנוי לידי ושאלה:"המקום הזה תפוס?"

-"לא,את יכולה לשבת פה אם את רוצה"אמרתי לה 

היא התיישבה וככה עברה לה הנסיעה לעיינות.

הגענו לבית ספר בסביבות 9 וחצי פלוס מינוס,מורה חיכתה לנו שם ואמרה שנלך ישר לכיתות כי פספסנו תטקס.

היו דפים ושם שמות התלמידים של כל מי שלומד בכיתה בדקתי וראיתי שאני לומדת בכיתה ט'1 וכך גם סשה.

תפסתי תמקום הפנוי הראשון שראיתי,נתנו לנו תמערכת שעות ושחררו אותנו.

חיכינו לאוטובוס בתחנה שלו בבית ספר,אישה התחילה לצעוק את שם העיר שהאוטובוס שלה בא.

היא צעקה:"רחובות...רחובות,אשקלון....אשקלון,גדרה..גדרה,בת ים...בת ים" היא צעקה תשמות של הערים של כולם חוץ מאשדוד

עם המבטא הרוסי שלה.לבסוף לאחר שעה וחצי הגיע גם האוטובוס שלנו.עלינו עליו והוא מהר מאוד התמלא.

התקרבתי לעבר המקום שישבה בו סשה ושאלתי:"המקום הזה תפוס?"

"לא,את יכולה לשבת"

התיישבתי לידה ראיתי אותה מסתכלת בחלון וכך כל הנסיעה ישבנו אחת ליד השניה בשקט

כשבאתי הביתה הורדתי את נעלי בכניסה לבשתי נעלי בית והלכתי לחפש את אמא שלי כדי לספר לה איך עבר עלי היום הראשון

בלימודים למרות שעברתי הרבה בתי ספר הבית ספר הזה הכי מצא חן בעיניי 

אך לא מצאתי אותה שמעתי מוזיקה מרחוק הבנתי שזה הפלאפון מצלצל שהיה באותו רגע בתיק בסלון

רצתי לעברו התחלתי להוציא את כל המחברות מהתיק וכשבסוף הוצאתי את הפלאפון השיחה כבר התנתקה 

ראיתי שאמא שלי התקשרה אז התקשרתי חזרה 

"הלו?" 

-"אמא אני אוהבת תבית ספר הזה והכרתי ילדה חדשה"

"אני שמחה בשבילך,כשאני החזור הביתה אני רוצה לספר לך משהו חשוב"

-"הכל בסדר?"שאלתי מילדה מאושרת נהיתי ילדה מודאגת

"זאת לא שיחה לפלאפון אני הספר לך כשאני החזור הביתה אוהבת ביי" היא אמרה וניתקה

החזקתי תפלאפון ליד האוזן שלי עוד כמה דקות שמתי את הפלאפון שלי על הספה הלבנה בסלון והלכתי לחדרי

כשאמא חזרה היא נכנסה לחדרי התיישבה על המיטה הירוקה שלי

"סבטה יש לי ....."

___________________________________________________________________________________________

אני לא מעלה עוד פרק עד שאין לי תגובות כל 5 תגובות יעלה פרק חדש 

תעזרו לי לבחור שם לסיפור