הכל מוזר. מעורפל, מסורבל.. אין לי כח לאנשים. אני יכולה להחזיק את כל המילים, אבל באיזשהו שלב זה כבר שובר אותך... נשבר לי מהאנשים פה, נמאס שכולם עושים פה דברים בלי לחשוב. ולא בכוונה של לחיות את הרגע והכל, כי אני בעד זה, בקטע של לעשות כ"כ הרבה דברים שיכולים לפגוע במישהו אחר, ובלי סיבה בכלל. תקפצו לי טוב? אי אפשר לסמוך עליהם בכלל.
THE PAST IS GONE
דברים משתנים. אנשים משתנים. הרגלים משתנים. ומהר מדי..
hey now hey now, dont dream its over...
אבל בעצם, למה לדאוג כ"כ הרבה.. כשהאלכוהול עולה לראש ועושים הרבה שטויות, צריך לשלם. והיי, מה זה הגיל הזה אם לא התנסויות.. גם טובות יותר, וגם פחות. העיקר זה ללמוד מטעויות.
please understand me.
המון געגועים בלב.. ממשששש המון. יותר מדי אפילו. מתגעגעת אליו, ואליו, ואליה, ואליו, ולקטנים שלי... אולי מתגעגעת גם לתקופות שהכל היה נראה הרבה יותר בסדר, כי היה מישהו שאיתך גם אם אין ברירה, פעמיים בשבוע, שלוש, ארבע, ואפילו יותר מזה. מתגעגעת לזה ממש, ועכשיו זה נגמר, והייתי כ"כ רוצה להחזיר עוד קצת את הגלגל לאחור, אבל אף פעם אי אפשר :\ לא כשרוצים לחזור לתקופה יפה יותר, ולא כשרוצים להתעורר ולגלות שהכל היה סתם חלום וזה לא באמת קרה.
כנראה שהחיים האלה רוצים ללמוד אותנו משהו...
But mama. you've been on my mind
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כמה שיותר גבוה