פרק שלישי :חלק מין העבר .
"נו אז מה אתה אומר" שאלה קים בעודה
מתיישבת הפוך על המיטה ומסתכלת על ג'ק בעיניים בוחנות .
"אני לא יודע , אני חושב שכדי לנו לחכות אנחנו לא יודעים איפה המערה נימצאת ואנחנו
לא רוצים אנשים אחרים יעזרו לנו כי "רק מישהו טהור עים כוונות טהורות יכול להיכנס"
את לא יכולה לדעת איזה מן בנאדם יכול להיות זה שתבקשי ממנו עזרה , את לא יודעת איזה מן אנשים יש על הסיפון הזה , הם יכולים להיות חמדנים ולהרוס את המערה , וככה לעולם לא תוכלי לעזור לאמא שלךבינתיים אני מציע שלא נפנה לאף אחד" אמר ג'ק שנראה רציני ביותר .
השמיים נהיו אפורים וקודרים וטיפות אחדות של מים ירדו מהם "עומד לרדת גשם "
אמרה קים בהתלהבות ומבטה חוקר את השמיים , "זה בדיוק כמו באותו יום" אמר לעצמו ג'ק ,
"מה כמו באותו יום ?" שאלה קים ששמעה את דבריו למרות שלא התכוונה .
"כמו ביום הההוא שהיא נעלמה " אמר ג'ק שעיניו נצצו ומבטו התמקם בפנייה העדינות של קים
"זה הייה בספינה בדרך לכפר שלנו , השמיים נהיו קודרים , בדיוק ביום הראשון של הסתיו כמו עכשיו
אנה הסתכלה דרך החלון ופתאום נישמעה צפירה מחרישת אוזניים זה הייה ספינת שודדים
הם פרצו לספינה רצחו והתעללו את כל מי שהפריע להם זה הייה נורא , היא בכתה ואני ניסיתי להרגיע אותה
ואז הם מצאו אותנו , אני ואבי נלחמו בהם ואז הם זרקו אותנו לים היינו פצועים קשה אני לא יודע איך מאיפה הכוח הזה הגיע אבל אני ואבי הצלחנו לשחות , שחינו דרומה לכפר וניתקלנו בסירת דייגים , הדייג הנחמד עזר לנו להגיע בשלום , אבל היא לא חזרה איתנו .
הם חטפו אותה ומאז לא ראינו אותה יותר", ג'ק נעמד על רגליו ויצא מן החדר אל הסיפון הוא הייה נסער.
קים ההמומה קמה על רגלייה והציצה מבעט לזכוכית אל הסיפון דמעות אחדות ירדו מעיניה הכחולות עד שהיא נרדמה .
~ג'ק ג'ק !!! תציל אותי הצילו אני לא יכולה יותר ג'קקקקקקקקקק~ ג'ק התעורר בבהלה טיפות זיעה נטפו מגופו
"זה הייה רק חלום "הוא אמר לעצמו ואז פקח את עיניו הירוקות ויצא אל הסיפון הוא הביט בזריחה ו הירהר לכמה דקות ואז אמר לעצמו "אני חייב להתעשת אני לא יכול לצער יותר את קים לא משנה עד כמה זה כואב " אמר ג'ק בבטיחון ושאף אוויר צח .
לאחר כמה שעות שהירהר לעצמו הוא החליט להסתובב בספינה ולחקור אותה קצת היא הייתה אחת הספינות היפות ביותר שראה אי פעם הוא אהב ספינות וזאת הייתה ספינה מיוחדת הוא עלה חזרה לסיפון ושמעה מישהו צועק.
"יבשה יבשה !!! הגענו " אמר מלח אחד שעמד על התורן .
"השליחו עוגן הורידו תורן הגענו לעיר קוסטה " צעק פיט .
קים ארזה את החפצים בתיק הגדול ורצה לסיפון הדבר הראשון שראתה שם הייה ג'ק הוא חייך אלייה חיוך רחב "הגענו קים , סוף סוף הגענו הדבר הראשון שאנחנו נעשה פה זה לאכול אני גווע "אמר ג'ק כשידיו משולבות מאוחרי העורף שלו הוא צחק במקצת .
"שלום חברים" אמר פיט שהחזיק את ספארקי "הבחור הקטן ניכנס לחדר שלי בלילה , ולא הפסיק לנבוח , קחו אותו איך אתם מסתדרים עם הדבר הזה "אמר פיט והושיט להם את ספארקי "טוב חברים אתם צריכים לרדת נתראה בקרוב "אמר פיט שנופף להם מהספינה בעודם יורדים, "סוף סוף הגענו לעיר קוסטה" אמרה קים בעודה חוקרת את המקום " כן סוף סוף הגענו " אמר ג'ק שהחזיק את ידה של קים ויחד הם ירדו מהאונייה מה שראו שם הייה בלתי יאמן .
אני מצטערת שהפרק יצא באיחור פשוט הייתי חולה ולא יכולתי לזוז או לחשוב או לאכול חחחח
והוא גם מאוד קצר אז סליחה הפרק הבא יהייה ארוך .
אז בבקשה תגיבו ואני מקווה שאהבתם ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
