פרק שני : רוח במפרשים .
הייה זה בוקר סתוי לחלוטין קים פקחה את עינייה הכחולות היא הרגישה טוב משום מה היא קמה אל המראה שבחדרה
מה שראתה שם הייה מוזר היא לא ממש אהבה את המראה שלה אבל הפעם הוא הייה שונה דמותה של קים השתקפה במראה ילדה לא גבוהה ממצועת עינייה כחולות מתמיד עים שיער שחור קצר שמגיע עד לסנטר עים פוני שחור בובתי מסורבל היא הלכה לשטוף פנים "הגיע הזמן ללכת" ככה היא אמרה בבטיחון מלא היא לקחה תיק צד גדול במקצת והכניסה אליו 3 תלבושות שונות ודברים שיהיו שימושיים בדרכה אבא כמובן עזר והביא לה הרבה כסף למסע כזה דרוש בהחלט סכום גדול של כסף הכל הייה מאורגן היא לבשה מכנסיים נעליים ספורטיביות וגופייה קצרה אדומה שמגיעה עד לתחילת הטבור היא שמה את תיק הצד נתנה נשיקה לאביה אביהכבר המציא סיפור כיסוי לאמא כדי שהיא לא תתרגז איזה מין אמא לא הייתה מתרגזת אם הבת היחידה שלה הולכת למסע מסוכן לבד למרות שג'ק יהייה איתה אבל עדיין קים נעמדה מחוץ לדלת ונתנה מבט אחרון אל הבית ואז היא הלכה לביתו של ג'ק בדרכה לביתו של ג'ק הוא אמר לה שיש לו משהו לספר לה גם לה היה משהו לספר לו השדות הירוקים היפים שעליהם היא חלפה פרחים שמדיפים ריח נפלא לכול עבר הנוף הייה ממש מרהיב למי שאוהב כפרים כמובן שדות ירוקים שהתפרשו עד אין סוף והנה בקצה השדה הירוק עמד ביתו של ג'ק לבה דפק במקצת היא הרגישה הרגשה של פרפרים בבטן ולאחר כמה קילומטרים להליכה היא הגיעה לפתח הדלת ודפקה עלייה ג'ק יצא מביתו עים תיק גב עמוס בדברים הם ביטו זה בזה השתררה שתיקה מביכה ושניהם ישבו על יד עץ אורן גדול וישן שהייה על יד ביתו פעימות ליבו פעלו בקצב מהיר שניהם היו בדממה עד שקים התחילה לדבר "ג'ק לפני כמה ימים צמחו לי כנפיים עכשיו אני יכולה לעוף כמוך זה ממש מגניב והשגתי לנו כרטיסים לספינה הבאה היום בשעות הצהריים וגם אמרתת שאתה צריך לספר לי משהו לדעתי זה לא הייה אדיב מצדך לדחות את זה אז גם אני דחיתי את מה שרציתי לספר לך"היא אמרה במהירות ורק אחרי שסיימה לדבר היא שמה לב למהירות בה דיברה וציחקקה ואז שניהם התחילו לצחוק משום מה הדממה הופסק והתחלפה בצחוק מתגלגל ואז ג'ק ניהייה רציני הבעת פניו השתנתה תוך שנייה"קים "הוא אמר בעדינות"אחותי אנאבל בחיים "קים ההמומה למה הוא לא סיפר לי מיד אחרי שידע"היא כעסה עליו "היית צריך לספר לי לפני כן אבל עדיין אני שמחה בשבילך "וחיוך קל עלה על פנייה , שניהם קראו את המכתב של אנאבל מחדש ואז נעמדו ופנו לנמל . השמים היו כל כך כחולים עד שהיו רק מעט עננים "אהוי אנשים ספינת המלוכה מוכנה " "דגים דגים רק עכשיו " כל כך הרבה מוכרים רוחלים וסוחרים היו בנמל הריח של הים הייה כל נעים והתפרש על כל הנמל שחפים ריחפו מעל לספינות שהיו עשויות מעץ וכל אחת הייתה מושקעת ושונה מעצמה , "סליחה אנחנו מחפשים את ספינת המרינה ? פנתה קים לאחד האנשים "כן אני הוא רב החובל שלה רב החובל פיטר פטגון אבל כולם קוראים לי פיט איך אוכל לעזור לכם ? " פנה האיש השמנמן בחביבות הוא לבש בגדי מלחם לבנים אבל שלו היו מעוטרים בזהב כי בכל זאת הוא הייה רב החובל הייה לו הרבה שיער עים קוקו קטן שאסוף לאחורה וזקן אפור על ראשו היה כובע , כובע של רב החובל הוא היה איש חביב ביותר ."אדוני יש לנו כרטיסים לספינה שלך אנחנו רוצים להפליג לעיר קוסטה "אמרה קים ג'ק הייה עסוק בלשחק עם כלבלב קטן שהתנגש בו כלב בז' עם עיניים חומות הוא הייה כלב קטן מאוד וג'ק החליט שהוא יבוא איתם למסע אז הוא הלך לקנות רצועה "מי זה אנחנו "שאל רב החובל כי ראה שרק קים עמדה לידו ולא הייה אף אחד אחר לידה"אני וידיד וותיק שלי הוא הייה פה לפני כמה רגעים " ענתה לו קים בקולה העדין והצלול "טוב הספינה מפליגה בעוד חצי שעה תיהיו ליד כרזה שרשום עלייה מספר 818 בצבע כחול בצד שמאל של המרינה זהו מספר הספינה שלי אל תישכחו לא לאחר " אמר פיט והלך לדרכו בינתיים קים עסקה בחיפושים אחר ג'ק שנעלם , ומצאה אותו לליד דוכן קניות היא הייתה המומה מה הוא עושה שם ואז היא הבחינה בכלבלב החמוד שהוא מחזיק ואז נישמעה צעקה של אחד האנשים " גנב גנב הוא גנב לי את התיק" קים וג'ק רצו לעבר הגנב בניסיון לרדוף אחריו ולהחזיר לאישה את התיק שלה הם לא ידעו מה עובר להם בראש באותו רגע "יש לי רעיון"אמרה קים "נתפצל אנחנו יכולים לעוף וככה לראות אותו מרחוק" שניהם פרשו כנפיים לבנות והתרוממו באוויר ג'ק ראה את דמותו השחורה של הגנב וטס למיקום שלו בתוך שניות הוא מצא את עצמו בתוך סימטה חשוכה הגנב נעץ בו עיניים "מה אני יעשה עכשיו " הירהר לעצמו ג'ק שהייה בלחץ אדיר ואז בחלקיק שנייה הוא מצא את עצמו נילחם בגנב ג'ק נתן קפיצה ופרש כנפיים במהירות כה רבה ומצא את עצמו עומד מאחורי גבו של הגנב הוא נתן לו ברכית לגב הגנב התעוות "איך הוא הגיע לשם "חשב לעצמו המום ג'ק חטף את התיק של הגברת וטס לראות איפה קים "ג'ק" קראה לו קים "איפה הייתה?" שאלה אותו קים "מצאתי את התיק של האישה בואי נחזיר לה אותו ונלך" אמר לה ג'ק בביטחון רב הוא עדיין הייה המום ממה שעשה ולכן דיבר מהר.
"תודה רבה לך אתה גיבור ממש קח השיקוי הזה זה שיקוי שמרפא פצעים אני בטוחה שתיזדקק לו פעם" שניהם הודו לגברת שנתנה להם פרס והלכו לספינה של פיט "זה מספר 818 הכרזה הגדולה בצבע כחול מצד שמאל" אמרה קים בבטיחון והובילה את שניהם לספינה היא ג'ק וספארקי הכלב החדש עים הרצועה הכחולה ישבו בתוך תא בספינה שמו את התיקים שלהם ויצאו לסיפון הספינה התחילה להפליג קים כבר הרגישה את הרוח במפרשים ואת משב הרוח בשיער שלה זאת הייתה הרגשה נהדרת ואז היא שמה לב להבעת פניו הרצינית של ג'ק והירהרה בליבה :"אני יעזור לך ג'ק שנינו נמצא את אחותך זה יהייה מסע בלתי נישכח " חיוך רחב התפרש על פנייה והביטה אל פניו של ג'ק ששינה את הבעת פניו לאחר שראה שקים מביטה בו הוא ידע שהיא הבנאדם היחיד שתעזור לו להחזיר את אחותו הם עמדו על סיפון הספינה מביטים אל הים הגדול ריח הים הייה משכר ממש והם היו בדרכם לעיר "קוסטה ".
טוב זהו כולל הפרק עד יום ראשון מקווה שנהנתם בבקשה תגיבו ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
