פרק חמישי : הבריחה
לאור הבוקר המסנוור פקחה קים את עינייה הכחולות והתבוננה בתקרה מחשבות רבות התרוצצו בראשה
היא נעמדה והלכה לחדרו של ג'ק ,"היי ג'ק אתה ער ?" שאלה קים בעודה מנערת את ג'ק בידה .
"אבא רק עוד כמה דקות אני עייף!!!" אמר ג'ק מתוך שינה
"חחחח זה לא אבא שלך זאת קים !"אמרה קים וצחוק קל יצא מפייה .
"אה!!! קים מה את עושה פה?, מה רצית ?" אמר ג'ק שהתעורר בבהלה
"איך אנחנו נצא מהעיר אנשי העיר לא ירשו לנו !" אמרה קים
"'ג'וני אמר שיש לו תוכנית אבל הוא ישן די חזק שם "
"מה? אבל איך זה שאין שם נשימה זה לא זז !" אמרה קים היא התקדמה למיטה של ג'וני והרימה את השמיכה
אבל לא הייה שם כלום חוץ מכריות שהיו מכוסות בשמיכה "הוא כנראה הלך בבוקר מוקדם ולא רצה להעיר אותנו !" אמרה קים שדי נבהלה מכך שג'וני נעלם.
"אני בטוח שהוא למטה לכי להיתלבש וניפגש בחדר האוכל טוב ?!" אמר ג'ק הוא הביט בקים שלבשה פיז'מה כחולה שהבליטה את עינייה הכחולות הוא הייה מהופנט ואז התעשט על עצמו .
לאחר כמה רגעים , הם ניפגשו בחדר האוכל "הי דוק ראית את ג'ו?" אמרה קים
"לפי מה ששמעתי הוא בחוץ מחכה לכם הכנתי לכם אוכל לדרך , שימו אתו בתיקים טוב לכו למי אתם מחכים ככה ? הוא בחוץ" אמר דוק וצחק צחוק ניסתר.
"תודה דוק ולהיתראות תבוא לבקר אותנו !!! אבא לא יכול לחכות לראות אותך !!!"אמרה קים .
"אני מצפה בכליון עיניים לראות אותו להיתראות ילדים ותיזהרו ".
ג'ק וקים יצאו דרך הדלת הענקית של הבית הגדול של דוק הם הסתכלו זה על זה וראו בגינה את ג'ק עים חבל וכמה סכינים .
"למה כל הדברים האלה ?" אמר ג'ק
"אנחנו הולכים למקום סודי שרק אני מכיר וכדי לעלות למעלה אנחנו צריכים את הדברים האלה תשמרו על פרופיל נמוך עד שנגיע "
"בסדר "אמר ג'ק ואחרי כמה שעות של הליכה הם הגיעו למנהרה שעולה למעלה .
"אוקי ג'ק בוא לפה תקשור רת החבל הזה לחור שבסכין ותיזרוק אותו הכי גבוהה שאפשר הנהרה הזאת צרה אז אל תנסה לעוף פה או שתמות ! קים תחזיקי את החבל ותיקשרי אותו סביבך אני יעלה ראשון ואז אני ימשוך אותך "אמר ג'ו ואז עלה במעלה המינהרה עד שהגיע למעלה .
"את מוכנה ?" צעק ג'ו
"כן תעלה אותי "
ג'ו משך את החבל עד שקים הגיעה למעלה "יש שם מישהו מישהו בא "אמר ג'ק "אני שומע צעדים !!"
"תעלה מהר אנחנו נימשוך אותך !" אמרו ג'ו וקים
"לא תמשיכו אני כבר יצא מפה לבד "
"לא נו בוא כבר אל תיהייה עקשן " אמר ג'ו
"היי מי זה שם ?!" אמר איש אחד וניכנס למנהרה ואז הוא צעק
"היי אתם מנסים לברוח ! תפעילו את ההזעקה הם בורחים " אמר האיש .
ג'ק פרש כנפים וטס למעלה הכנפיים שלו ניתקעו בכל מיני אבנים דוקרות הוא ניפצע ביד שמאל והתחיל לדמם .
"רק עוד קצת הינה הסוף"אמר לעצמו ג'ק ולבסוף הוא הצליח לצאת הם חסמו את המינהרה וברחו .
"ג'ק אתה מדמם "אמרה קים מבוהלת
"קח שתה את זה זה צמח מרפא בעוד כמה ימים היד שלך תרגיש יותר טוב "אמר ג'ו.
הוא הוציא בקבוק ירוק ונתן אותו לג'ק
בינתיים קים קרעה קצת מהחולצה שלה וחבשה את ידו של ג'ק .
"אמרתי לך לא לעוף יכולת למות וקים דאגה לך מאוד אל תעשה דברים כאלה יותר " אמר ג'ו בכעס
"אני מצטער טוב מה נעשה עכשיו ?" אמר ג'ק הוא בקושי דיבר הכאב הייה כה חזק .
"יש לי ספינת אוויר היא תיקח אותנו לכפר סנסטסאן אנחנו ניהייה שם בטוחים הלילה ,נעבור את הים ונגיע קדימה היא מוחבאת במעלה ההר אני יעזור לך לעלות " אמר ג'ו וכאשר הם הגיעו למעלה הם עלו על הספינה הספינה התרוממה גבוהה באוויר ומלמעלה הם ראו חמישה אנשי קוסטה צועקים להם שירדו הם הצליחו לברוח והיו בדרכם לעיר סנסטסאן .
"סנסטסאן עיר הולדתי " אמר לעצמו ג'ק "אני לא יכול לחזור לשם יותר מדי זיכרונת " הוא עצם את עיניו על הסיפון ונירדם .
"קים את יכולה ללכת לישון אני יקח את ההגה הלילה תטפלי בג'ק לילה טוב " הוא אמר בקרירות .
רוח הים נשפה בשערו הוא נשם אוויר צח ואחז בהגה בבטיחון .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
