היי חבר'ס.
אוקי, לאור האהדה המרובה שזכיתי לה, בזאת אני מעלה את הפרק השני בסדרת מה-שמו.
בקיצור, בגלל שאני קצת בספק בנוגע לכתיבה שלי ועוד דברים אני קצת נתקעתי. אבל אל דאגה, זה בטח בגלל שאני רעבה.
יאללה תהנו. 3:
***
"אתה מודע לזה שיש לי חברה נכון?" שוב כולם שאלו פה אחד חוץ מדני, נזכר מתי הפעם האחרונה שהוא יצא לדייט.
"זה הקטע המסובך, אני מצטער אבל אין לנו שום ברירה. זה יהיה רק לחודש, או לפחות עד שניתפוס אותם, זה לא יימשך הרבה זמן.." פלטצ' אמר.
"אנחנו יודעים אבל פלטצ'! אנחנו מסכנים פה את חיי הזוגיות שלנו! זה הכל עד לפה! נכנסתם יותר מדי לחיים שלנו!" טום רטן וכולם הנהנו כאות הסכמה.
"ועוד מעט לא יהיה לכם לא חיים ולא בטיח שנוכל להכנס אליהם אם לא תשתפו פעולה!" פלטצ' אמר וכולם השתתקו.
"אנחנו עוד צריכים לחשוב על זה.." הארי אמר וגירד בראשו.
"אין על מה לחשוב. זה או זה או החיים שלכם אתם תחליטו. תחשבו שאתם עלולים לאבד אחד מכם, אתם באמת מוכנים לקחת את הסיכון הזה ולא להסכים לפעולה הזאת?" פלטצ' אמר בתוכחה וכולם שתקו.
"תחשבו על זה. אני צריך לזוז, מחר באחד בצהריים אני אתייצב פה עם הבנות או מה שזה לא יהיה." פלטצ' אמר. "אני צריך ללכת, תהיו מוכנים מחר." הוא אמר ויצא, נזהר מזוקי.
"זה לא כזה נורא." דני אמר לפתע אחרי שתיקה ארוכה.
"לך אין זכות דיבור! אין לך חברה כבר חצי שנה!" דאגי אמר.
"בכל מקרה אין לנו ממש ברירה, כמו שפלטצ' אמר."
"עכשיו אתה תומך בו?!" כולם הביטו בו.
"אין לנו על מה לכעוס.. תכללו את החיים שלנו בזה.. זה רק לתקופה קצרה.. ואחרי זה נוכל לשכוח מזה.." הוא הוסיף וכולם שתקו. הוא הביט על כולם, טום עומד ומשלב ידיים, הארי יושב ומשחק עם המקלות תיפוף שלו ודאגי, מגרד בראשו ובוהה בחלון.
"אני אצטרך לדבר על זה עם ג'יו.." טום אמר לבסוף. "גם אני עם איזי.." הארי הוסיף ולבסוף כולם הביטו בדאגי ששרק, "דאגי." הארי השתעל.
"מה?! אתם לא מצפים ממני להגיד לה את זה היא מטורפת על כל הראש! היא תחטוף אותי למאדים! ואז ואז אני לא אראה יותר את זוקי!" דאגי מלמל כמו ילד קטן.
"דאגי." כולם אמרו ביחד.
"אוקי!" הוא אמר. "זה לא פייר אתם שלוש! אין צדק בעולם!" הוא אמר והפנה להם גב, מוציא את הטלפון מהכיס ומחייג אל פראנקי.
"קייט!" דריה צעקה, עוברת כל חדר וחדר ודופקת על הדלתות. "אן!" היא צעקה וחזרה שוב לדפוק על כל דלת. "בנות!לקום!" היא אמרה ונכנסה לחדר של אן, למה? טוב, כי אותה היה הכי קשה להעיר.
"אן!!!!" היא צעקה ולקחה ממנה את השמיכה, פותחת את התריסים של החלון.
"הממ.." היא המהמה והתהפכה, " אם את לא קמה הדגים שלך יחד עם המים הולכים לעשות איתך היכרות צמודה במיוחד, יש לך עשר שניות!" דריה צעקה, "אחת.. שתיים.. שלוש.. שמונה!!! תשע! עש-"
"זה לא פייר" היא אמרה בעיניים עצומות. "את דילגת." היא אמרה ברוגע, קמה לישיבה ומסתנוורת מהאור.
"את חייבת להיות כל כך רעשנית בבוקר?" קייט הצטרפה ונכנסה לחדר, שוכבת על המיטה של אן, "אני כל כך מקנאה בדיאנה שהיא לא גרה פה." היא הוסיפה וזכתה למבט מלא עוקץ מצד דריה.
"לא להרבה זמן, משום מה, השותף המטומטם שלי החליט להשאיר את המים פתוחים וללכת לקנות לו פיצה למטה, מה שיצר הצפה." דיאנה לפתע הופיעה ונכנסה מבעד לדלת, כרגיל אוכלת משהו.
"מאט הדביל הזה, זה כל כך מתאים לו" קייט אמרה וצחקה. "מה תעשי עכשיו?"
"טוב, כרגע האיש הזה סילק אותנו מהדירה, מאט עבר לגור עם אח שלו ואני פה בנתיים עד שאני אמצא לעצמי דירה." היא אמרה בעייפות.
"משתתפות בצערך, עכשיו את תחווי את מה שאנחנו חווות יום יום עם המפלצת הזאת!" אן אמרה וזרקה על דריה כרית.
"אני שמחה שכולנו כאן." דריה אמרה בחיוך מלא שיניים ישרות ולבנות, מחזיקה במעטפה ומתעלמת מהכרית שהרגע פיספסה אותה.
"אל תגידי לי שזה עוד אחד מהמשימות הדפוקות האילו.." קייט אמרה ופהקה, נזכרת בפעם ההיא שהם נאלצו לשמור על בובת תרנגולת במסע פרסום למסעדת העוף, דיאנה חטפה ממנה את המעטפה והתיישבה על המיטה היא פתחה את המעטפה והוציאה בערך עשר דפים מקופלים היטב.
"זה נראה רציני.." אן שרקה למראה הדפים והתקרבה אל דיאנה, שכבר הספיקה לדפדף ולקרוא את הדף הראשון.
"את צוחקת עלי!" היא אמרה והביטה בדריה, אן חטפה ממנה את הדף הראשון.
"אל תגידו לי! עכשיו אנחנו צריכים לשמור על ההפופוטם ההוא מהסדרה של הילדים הקטנים" קייט אמרה בעצבנות.
"מקפליי.." אן גמגמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פאנפיקית #