הולה פיפול P:
תהנו אני אהבתי אותו
****
"ארבע מגשי פיצה, אחד עם תירס, אחד עם זיתים, אחד עם אנשובי, ואחד עם פטריות ותוסיף לזה חבילת בירה." דני הזמין מהדלפק וחזר לשבת עם שאר הבנים.
"חה! דני! נתקעת עם הבלונדה!" דאגי אמר מצחקק.
"עדיף מאשר המפחידה ההיא שדרכה לך על הרגל." דני אמר וצחק.
"מה?! לא!" דאגי אמר ואז הלבין כסיד. "המפלצת!" הוא קרא והצביע אל מעל הראש של דני. "על מה את-"
"הולי שיט זה הן!" דני אמר ובהה בדיאנה, מחייכת ומשלבת ידיים עם קייט, דריה ואן הלכו אחריהן, נכנסות לפיצרייה.
"באמת! לא היה לך דייט כבר כמה? חצי שנה" דיאנה אמרה לאן.
"רק אל תתחילי שוב עם השידוכים." אן הביטה בה במבט קורע לב, דיאנה צחקה, "טוב אז אני בונה עליך דריה."
"אני ל-"
"תשתקי." כולם אמרו פה אחד, "אוקי אוקי." היא וויתרה על ההתנגדות וחיפשה מקום לשבת בין כל האנשים.
"היי התפנה שם שולחן," קייט אמרה והצביעה על השולחן שמולו ישבו הבנים.
"מכל השולחנות שיש פה, דווקא שם?" הארי הסתכל למעלה בתחינה, מתפלל שהידיים שלו גדולות מספיק כדי להסתיר את הפנים שלו, הבנות התיישבו ודיאנה הלכה להזמין.
"כמה זמן לא יצאנו!" קייט אמרה וכולם הביטו בדריה.
"מה אני אשמה?" דריה מלמלה בתגובה, מנסה לשכוח את העובדה שהיא תמיד חיפשה להם עבודה והעסיקה אותם בלי די. "באמת, פשוט תודו שאתן מתות עלי."
"להזכיר ל-"
"ששש.." דריה דחפה לאן לחם שום שהיה מונח כבר על השולחן, "לא כדי לקלקל רגע יפה שכזה.."
"הממ!! הממ-אממ-מממ!" אן המהמה ודריה הביטה בשעשוע עד שקייט צבטה את דריה, "אוח לכל הרוחות-למה זה היה טוב עכשיו?!" היא שפשפה את היד את שלה.
"סתכלי" קייט לחשה והצביעה עם הראש לעבר הבנים.
"לאן?" דיאנה חזרה והתיישבה במקומה, מסתכלת לאותו כיוון כשהמלצר בדיוק עמד והביא את הפיצות לשולחן של הבנים.
"אחלה בוקסר" אן אמרה בהתפעלות והביטה על התחת של המלצר.
"לא זה! זה הבנים! זה מקפליי.." דריה אמרה וחיכתה שהמלצר יילך כדי לאשר את החשד.
"למה נראה לי שהם עלו עלינו?" הארי אמר בלי להניע את השפתיים ולקח פחית בירה, מנער אותה מרוב עצבים.
"כי הם עלו עלינו" דני אמר והביט בדאגי, חוטף משולש פיצה ומקפל אותה לשניים, טום הביט על הארי פותח את הפחית "הארי תיזהר עם זה זה עלול להתפוצ-"
"לכל הרוחות!" דני צעק כשבירה השפריצה על הפרצוף שלו, פרצופים בוחנים הורמו אליו.
"זה דני ג'ונס!" מישהו צעק וכולם קמו אליהם, דריה והבנות קמו במהירות, תופסות את הבנים וממהרות לצאת, הם רצו וחבורה של מעריצים רדפה אחריהם. הם המשיכו לרוץ עד שדיאנה משכה את כולם לתוך השיחים בפארק, הם שמעו אנשים ממשיכים לרוץ.
"מה לעזאזל חשבתם לעצמכם?!" דריה לחשה בכעס והביטה בדאגי, המומה מזה שהוא עוד לועס ומחזיק בידו חתיכת פיצה אכולה.
"אתם מטורפים!" קייט אמרה והביטה על טום, שהיה קצת מופתע ממה שקרה והשתתק, מודע לזה שהיא צודקת.
"כולה מעריצים!" הארי אמר וניסה להרגיע אותה.
"כל אדם שאתם לא מכירים יכל להיות המתנקש הבא שלכם" דיאנה אמרה ברצינות.
"במיוחד בתקופה הזאת, חשבנו שאתם יודעים." אן אמרה, כרגיל בטון רגוע והציצה אל מעל השיחים לוודא שכולם הלכו, היא הנהנה אל דריה ומשכה את עצמה מהשיחים, מנערת עלים שנתפסו בשיער החום והגולש שלה.
"היינו רעבים." דאגי אמר בקול של תמימות מעושה ודריה הביטה בו, משתגעת. "אוח לעזאזל אתה מטומטם!"
"תראו זה לא קל להיות נעול כל היום בבית." דני הביט בהם בהגיון והם החלו ללכת לכיוון בלתי מוגדר.
"ותזכיר לי למה השכירו אותנו?" דיאנה שאלה אותו.
"את יודעת שאתם עדיין לא אמורים לעבוד עד מחר." טום אמר והביט בקייט, פושטת את נעליה והולכת יחפה הרבה מלפניהם.
"ולא יכולתם ללכת לפי הלו"ז?!" דריה שאלה והביטה בדאגי ממשיך לאכול, היא התעצבנה וחטפה מדאגי את הפיצה.
"היי! זה שלי!" הוא מחה והיא זרקה את חתיכת הפיצה. "בשביל מה זה היה טוב?!" הוא מלמל והתכוון להתכופף כדי לקחת אותו אבל דריה משכה אותו אחריה. "אתה מעורר רחמים." היא אמרה כשהיא מנידה בראשה.
"את עושה אותי לכזה."
"תחזור בך!"
"אף פעם!"
"בוא הנה!"
"אי -אוץ-לא-לא! לא שם-אאאוח לעזאזל!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פאנפיקית #