ועכשיו ברגש

יום ההולדת עבר בסדר גמור, תודה ששאלתם. היה מוזר קצת, אבל בשנה שנתיים האחרונות הכל מוזר. קמנו בבוקר ליום קפוא (מינוס שמונה! הידד!) ומושלג. ארזנו את הילד עד שהוא נראה כמו כדור קטן בתוך כל השכבות, והפקדנו אותו בגן. עשינו מסע קטן בשלג לתחנת האוטובוס ונסענו לעיר להסתובב. זה לא רע.

בערב לקחתי את הילד מהגן עם המזחלת. העגלה לא מסתדרת עם השלג, וברגל זה פשוט לוקח עידנים (הוא מזכיר לי את האח הקטן שלי. צריך להתעכב ליד כל אבן ועלה בדרך. זה מאוד חמוד, אבל לי קרררררר). היה מגניב.

ההכנות לנסיעה לארץ תופסות תאוצה. המנחה שלי עדיין זוכרת אותי, אבל מהתכתבות קצרה עם אוניברסיטת ת"א נזכרתי כמה ישראלים מעצבנים. ובכל זאת - אנחנו נגיע.