ועכשיו ברגש

ברגע של יאוש היום הרגשתי שהרסתי את החיים שלנו. הקריירה של אשתי כבר כנראה לעולם לא תמריא, ומה שכרוך בזה עולה לכולנו במחיר כבד. אין לי חברים בארץ הזאת, לא באמת. מעט הקשרים שהיו לי תמיד עלו לא יפה בסוף. עם הקהילה הישראלית אני פשוט לא מסתדר, ועם החברים בבית הקשר נעלם לאט לאט, למרות הנסיונות הכנים שלי. אני בכלל לא בטוח שתהיה לי עבודה אחרי כל זה, אז יכול להיות שאחרי 4 או 5 שנות לימוד אני אהיה סתם מובטל מאוד משכיל. 

אוף ושוב אוף.