אתמול בצהריים הזמינה אותי קים, בחורה חייכנית ממדינת מיין, להחליק על הקרח. בתוך ים המחוייבויות שלי, לא מצאתי זמן לכיף כבר הרבה זמן. כל רגע פנוי שבו אני לא קורא, כותב או לומד, נראה לי כמו בזבוז זמן. וככה מצאתי את עצמי בצהרי אחד הימים העמוסים שלי, מחליק על הקרח ומנהל שיחה נעימה. אני דברן גדול, וגם היא בסדר, והשיחה קלחה. אחרי שהתעייפנו כהוגן, יצאנו חזרה לשמש החורפית לשתות קפה בטים הורטון. כבר שנים שלא החלקתי, ותמיד מפתיע אותי לגלות שהרגליים זוכרות גם אם הראש שכח.
***
מחר פורים. יש לנו תחפושת חמודה לילד, אבל אין אף אחד לחגוג איתו. אנחנו מחרימים רשמית את הארועים של הישראלים - אין לי סיבה להעמיד פנים ולהתעניין באנשים שלא מחבבים אותי. יכול להיות שנשים לילד תחפושת לגן, אבל אולי לא. לילד כמובן לא אכפת - חג התחפושות הגדול הוא ליל כל הקדושים - אבל יש בזה משהו שמכמיר את הלב. לילד כאמור לא אכפת, והאביב המדומה שפרץ כאן לפתע גורם לו להתחיל כל יום בחיוכים ושירה.
***
וחוץ מזה, בשבועות האחרונים שכני הקנדי מזמין אותי כל שבוע להכנה מתמשכת של בירה. הבירות מלפני חודש כבר מוכנות וטעימה שעשינו בשבת שעברה (תוך כדי העברה של הבירה משבוע קודם ממיכל התססה מפלסטיק, למיכל זכוכית, לצורך תסיסה שניה) מראה שהיא מוצלחת מאוד. במהלך השלבים השונים של ההכנה אנחנו שותים בירה כמובן. עכשיו עומדים לי על השיש שישה בקבוקים של בירה בהירה, ועוד שניים של בירה כהה במקרר, לתסיסה איטית יותר. יש למה לחכות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
