ועכשיו ברגש

אמא סרקה תמונות. תמונות של פעם, שצילמו במצלמת לייקה (המצלמה הטובה היותר שידעה האנושות) ופיתחו על נייר של קודאכרום. תמונות משנות השבעים והשמונים, של ילדים שלובשים בגדים יפים, אבל לא מותגים. שיחקנו בחוץ. באחת התמונות רואים אותי בן שתים עשרה ישן, מחבק את אחותי בת השנה. כזאת תמונה יפה. בתמונה שניה אחי ואני על גשר, כנראה בשמורת דן. תמונות, תמונות, תמונות. אהבתי את שנות השבעים. במובן מסויים יותר משנות השמונים, אבל זה הגיוני - הכל מגניב יותר כשאתה ילד. שמענו תקליטים בבית, הבגדים היו מדליקים, והמוזיקה היתה טובה. אבא שלי שם לי לשמוע סיימון וגרפונקל, קווין, וכיוצא בזה. גם הבגדים היו יפים. 

***

יש לי עוד סיפורים, אבל לילד שלי קשה לישון. אולי יהיה עוד פוסט הלילה, ואולי זה ימתין למחר.