ביקור החותנת, ואני כל כך המום ממה שקורה שלא מצאתי את העוז לכתוב כבר שבוע. הסיבה הרשמית לביקור "לעזור לנו" לאור הלידה. תודה לאל שהילד נולד שבועיים לפני שהיא הגיעה (ולא שבוע אחרי).
הגיעה בפוזה פומפוזית של ביקור הגברת הזקנה. שכרה רכב. שכרה דירה. ביום הראשון פתחה מזוודות והוציאה מבול של מתנות לילדים. לקחה את הגדול לשחק איתה, ואז למקלחת, סיפור לפני השינה וכל זה. ביום השני כבר לא היה סיפור - רק משחק ומקלחת. בשלישי רק משחק. עכשיו גם את זה אין. במקום היא יוצאת לטיולים וקניות בעיר הגדולה, מחרישה מאיתנו מה היא עושה ומה התוכניות שלה באופן כללי, בארבע וחצי לוקחת את הילד מהגן כאילו זאת משימה מטרידה נוספת ברשימה שלה. אוכלת את האוכל שלי. שותה את היין שלי. בשבע בדיוק דופקת כרטיס ויוצאת. אם קרה המקרה והיא צריכה להיות כאן - היא משחקת סוליטייר באייפון החדש שלה. באייפד בחדש שלה. יש משהו מרתיח במישהו עשיר ומשועמם שבא לבלות על חשבוננו בזמן שאנחנו בלי אגורה, וקורסים מרוב משימות וקשיים. מרתיח.
וזה אפילו לא רבע.
פעם, לפני כמה שנים כתבתי פוסט על אחד הביקורים הקודמים שלה. אבל זה היה אז, ומאז הזקנה והבדידות כנראה לא עושים טוב לאף אחד. אז כל מה שנשאר זה לספור את הימים והדקות עד שתלך (עוד חודש בדיוק). אחר כך, אני מנחש, לא יהיו עוד ביקורים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
