ועכשיו ברגש

ערב יום כיפור נפגשתי עם הכיתה שלי בפעם הראשונה. עשרים ושישה, מאוד נחמדים, יפים ויפות. פעם ראשונה שבה אני מלמד כיתה שבה כל הנשים נראות לי ממש יפות. אנחנו לומדים את איוב ואת בראשית, ואיך מפרידים בין תאולוגיה לחקר בדת, ועוד דברים מועילים וחשובים. אני עושה להם מעגל, כמו בתנועה, שכל אחד יספר משהו על עצמו. 

המנחה שלי סולח לי שאני לא בא לפגישה כי ערב חג וכל זה. הוא בכלל קוויקר. 

בבית מחכה לי אוכל שאמא שלי בישלה, לשם שינוי. דברים כמו במיה. ליד המיטה מחכה לי ספר המתכונים של les halles, אבל אני צריך לקרוא דברים אחרים. אני חושב על דגים שיש בים התיכון וכאן אין - לברק, בורי, פלמידה ומוריג. 

אתמול בלילה כתבה לי "חתימה טובה" מישהי שלא שמעתי ממנה כבר עשור. בכל זאת זה ריגש אותי קצת. 

אני לא צם, אבל אלך עם אבא שלי לכל נדרי ונעילה. מעין הסכם.