ועכשיו ברגש

בזמן האחרון שאלו אותי כמה פעמים, מה אקח איתי כשאעזוב, מה יהיה חסר לי, וללא ספק ליל כל הקדושים הוא עניין שכזה. אצלנו הוא נראה כמו שהשכנים מדרום מדמיינים שככה היה לפני שנים רבות. השכונה קטנה וסגורה, ואין ממש גישה לרכבים; כולם סטודנטים עם ילדים בני אותו הגיל בערך; וכולם מכירים אחד את השני. החג הזה מחזיר אותי להיות ילד, למרות שבילדות שלי לא חגגתי משהו כזה. איכשהו זה מוציא מכולם כאן גם רוח שכנות חביבה כזאת.

בחמש וחצי הילדים יוצאים החוצה, והרחוב מתמלא. בהתחלה רק כמה ילדים אמיצים מרחרחים מה המצב, אבל בתוך כמה דקות כולם יוצאים. מחופשים, גם ההורים (לרוב), וחמושים בשק או סלסילה. הבתים שמששתפים מסומנים - האור בכניסה דולק, יש ג'ק-או-לנטרן, או שיש ציורון קטן. יש כללים לא כתובים, והם שצריך להגיד תודה (בכל זאת קנדה), לקחת מה שנתנו לך, ולא לחזור לאותו הבית כמה פעמים. בשביל הקטנים זאת מסיבה של ממש - אפשר להשאיר אותם לנפשם, לתפוס מעט מרחק ולראות מה קורה.

הנה בתמונה הספיידרמן הקטן שלי דופק בדלת אקראית, ואחרי דקה חוזר מרוצה עם שוקולד. הם מתרגלים את העניין הזה בגן ולכן יודעים למה לצפות. אחרי חצי שעה או שעה, האווירה מוטרפת לגמרי מהאנרגיה של משהו בין חמש מאות לאלף ילדים בהיפר של סוכר, ולא מעט מבוגרים שהתחפושות שחררו אצלם את הילד הפנימי.

זה הזמן, אחרי שמילאנו את הסלסילה החמודה, להתכנס ולהתקדם לכיוון הקומונס-בלוק (אין תרגום; בערך מתנ"ס). שם יש כבר דוכנים עם שוקו חם וסיידר מתוק לכבוד החוגגים, וילדים מקבלים גם שקית הפתעות קטנה בנוסח ימי הולדת (חינם, הכל חינם). הספיידרמן הקטן שלי מוצא לא עוד כל מני אוונג'רס בני גילו, והם עסוקים בלירות על כל מני דברים דמיוניים. כמה ילדים, הלומי סוכר, רצים במעגל וצורחים, אבל למרבית ההפתעה הרוב בסדר גמור. 

אנחנו ממשיכים לכיוון החברים הדרומיים שלנו - היום הסבתא מבקרת, ויש לה יום הולדת. למקרה שלא היה מספיק סוכר, אנחנו מקבלים פרוסות נדיבות של עוגת יומולדת בצורת דלעת. כשאנחנו חוזרים הביתה הרחוב כמעט שומם. פה ושם יש ילדים גדולים ייותר שבודקים אם נשאר משהו. את הסלסילה שלנו רוקנו כבר לפני שעות, אבל מדי פעם מישהו עדיין דופק בדלת. סנאי מורעב בודק אם אפשר לנשנש את הדלעת שלי. אחר כך נשאר רק לבדוק מה קיבלנו, ולשים על מדף גבוה, בתקווה שאפשר יהיה לעשות משא ומתן על כמות ההממתקים שאוכלים ביום אחד לפחות....

חג שמח!