ועכשיו ברגש

לבילי, סיפור לפני השינה.

למלך הראשון של שושלות ג'וסון, השושלת האחרונה ששלטה על קוריאה, קראו טֶג'וֹ (太祖) שפרושו "אב גדול". זה השם המקובל בסין וסביבותיה למלך הראשון בשושלת. לפני שקראו לו טֶג'וֹ, היו לו הרבה שמות אחרים, אבל שמו היה סוֹנג-גְיֵה למשפחת אי. הוא היה ממשפחת אצולה מקומית קטנה, בגבול הצפוני בין קוריאה והברברים, במקום שהיום נקרא צפון-קוריאה. בסוף המאה הארבע עשרה, כשהאמפריה המונגולית קרסה, הוא פרח במרחב התפר – לוחם אמיץ ומנהיג מוכשר. לפי הסיפור בוקר אחר הופיע אצלנו באוהל פילוסוף גולה, ג'ונג טוג'ון, וכמו החליף עבאס וג'פאר, הם ייסדו שושלת חדשה.

כאן מתחילה הטלנובלה. הוא זכה במלוכה ועלה לשלטון בשנת 1392, ומיד התחיל בסדר ונקיון, אבל אחרי שש שנים נראה שנמאס לו. הוא הכריז על בנו כיורש. היו לו שמונה בנים וחמש בנות, אבל במקום להעביר את השלטון לבנו הבכור הוא בחר את בן מספר שמונה (שהוא הבן השני של האישה השניה; נקרא להם במספרים כי השמות שלהם מאוד דומים וזה קצת מבלבל). הבנים של האישה הראשונה כמובן היו ממורמרים, וג'ונג טוג'ון, ממש כמו ג'פאר, החליט להקדים תרופה ולחסל אותם. בן מספר חמש, שהבין מה קורה, פעל מיד, ובליל הסכינים הארוכות הוא חיסל את שני אחיו-למחצה, כמו גם את ג'ונג טוג'ון (שלפי אחד הסיפורים עשו לו מארב על הגשר, מה שנקרא בעגה עבריינית "כיפה אדומה"). טֶג'וֹ ההמום פרש, הפך לנזיר בודהיסטי, והמליך תחתיו את הבן השני של אשתו הראשונה. שנתיים אחר כך, בן מספר חמש הוציא את אחיו הצעיר (בן מספר ארבע) לגלות, וחיסל את הגנרל שלו. מאוחר יותר ימות האח, בגלות, מסיבות מסתוריות. המלך החדש (בן מספר שתיים, שנקרא בנתיים המלך ג'ונג'ונג) שראה לאיפה נושבת הרוח, פרש "מרצונו החופשי" והכריז על אחיו (מספר חמש) כמלך הבא (טֶג'וֹנג).

אמרתי טלנובלה, לא? המלך טֶג'וֹנג, שעדיין היה בנאג-וון בשביל האבא שלו, הגיע אליו לקבל את ברכתו למינוי החדש והמפתיע. לפי הרשומות, המלך לשעבר, שנודע עוד בזמן שהיה חייל בתור קשת אגדי, שילח חץ אחד שפגע למרגלות בנו. הוא הסתובב והלך, והשאיר אותו שם בלי להגיד לו אף מילה. יותר הוא לא דיבר איתו כל ימי חייו.